בעל נכס ושוכר חתמו על הסכם שכירות למטרת הפעלת מתחם אירוח. לאחר חתימת ההסכם, התברר כי קיימת מניעה תכנונית להפעלת העסק במושכר מאחר שייעוד המקרקעין הוא חקלאי ולכן השוכר הפסיק לשלם שכירות וצבר חוב של 10 חודשי שכירות.
בית המשפט הורה על פינוי השוכר. אמנם חוק השכירות מקנה לשוכר פטור מתשלום במקרה של מניעת שימוש, אך הוא אינו שולל מהמשכיר את הזכות לבטל את החוזה. השוכר אינו יכול "ליהנות משני העולמות" - גם להחזיק בנכס וגם לא לשלם. השוכר רשאי לבחור או לבטל את החוזה ולפנות את הנכס (תוך תביעה כספית על נזקיו), או לוותר על הפטור מתשלום ולהמשיך לשלם כדי להחזיק במושכר. כאן, השוכר המשיך לקיים אירועים ולהפיק רווחים חלקיים מהנכס תוך שהוא מסרב לפנותו או לשלם. לפיכך, ניתן צו פינוי נגד השוכר.