חנות שנרכשה מקבלן נמסרה באיחור של כמעט שלוש שנים מהמועד החוזי, כאשר לאורך רוב תקופת העיכוב שימשה החנות את הקבלן לאחסון ציוד בנייה מטעמו. במעמד המסירה המאוחרת חתם הרוכש על פרוטוקול מסירה. כמו כן, לאורך תקופת ההסכם איחר הרוכש בביצוע חלק מהתשלומים לקבלן.
בית המשפט קבע, כי הקבלן יפצה את הרוכש בגין האיחור במסירת החנות. ככלל חתימה על פרוטוקול מסירה אינה מהווה ויתור על תביעה בגין איחור במסירה וכאן הרוכש גם מחק מילים מפרוטוקול המסירה כדי להבהיר שאינו מוותר על טענות. יתרה מכך, קבלן אינו רשאי להיאחז באיחור בתשלומים כהצדקה לעיכוב במסירה. כאן, הקבלן לא שלח כל מכתב התראה על עיכובים בתשלום בזמן אמת (אלא טען זאת רק בדיעבד במהלך המשפט) ובנוסף, הקבלן עצמו השתמש בחנות כמחסן במשך רוב תקופת העיכוב. לפיכך, חויב הקבלן לשלם לרוכש פיצוי בגין האיחור במסירת החנות.