תיק אזרחי (רח') 44883-10-20 דיור אדר בע"מ נ' נתנאל גרופ בע"מ

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בתביעה שאותה הגישה התובעת כנגד הנתבעת בגין איחור במסירה של נכס מסחרי שבנתה עבורה.  הנתבעת מצדה עותרת לדחיית התביעה, בשל טענה להסכמות בעל פה לאיחור במסירה, לצד טענות נוספות בעניין.  בשוליו של פסק הדין ולא בשולי הדברים, נעסוק בסוגיית הערכת דמי השכירות לנכס מושא התביעה.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים בקליפת אגוז

1. עניינה של התביעה שלפניי בעתירת התובעת, חברה פרטית, העוסקת בתחום המקרקעין, כנגד הנתבעת, חברה ציבורית, העוסקת אף היא בתחום המקרקעין, אשר הקימה בניין משרדים ומסחר בפארק המדע ברחובות; לפיצויים בגין איחור במסירתו של נכס מסחרי, שהיה על הנתבעת למוסרו בהתאם להוראות ההסכם ביניהן.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת ויריעת המחלוקת

2. ביום 21.7.15 התקשרו הצדדים בהסכם מכר (להלן: ההסכם או הסכם המכר), שבמסגרתו מכרה הנתבעת לתובעת חנות בשטח של 262.2 מ"ר בקומת הקרקע של פרויקט בחלקות 193 ו-197 בגוש 3695, בפארק המדע ברחובות (להלן: הפרויקט, הנכס או החנות, בהתאמה), שהיה מצוי באותה עת בשלבי בניה, כנגד תמורת הסך של 7,131,840 ₪. להסכם צורפה תוכנית של החנות כנספח.  להשלמת התמונה יצוין כי בקומת הקרקע של הפרויקט נועדו להיבנות 3 חנויות.
3. על פי הסכם שיתוף מיום 25.2.14 (להלן: הסכם השיתוף) והסכם בניה שנערך בין החברות בעלות המקרקעין: הנתבעת - מצד אחד, וחברת דיור (א.פ.צ) בע"מ[1] (להלן: דיור א.פ.צ) - שאיננה צד להליך שלפניי - מצד שני, הזכויות בשתיים מהחנויות (חנויות 2 ו-3) יוחדו לדיור א.פ.צ, ואילו הזכויות בחנות השלישית (חנות 1), היא החנות מושא תביעתנו, יוחדו מלכתחילה לנתבעת. עניינה של התביעה דנן בהסכם שעניינו במכירת החנות השלישית, שיועדה לנתבעת, לידי התובעת.  יוער כבר כעת כי התובעת דנן היא חברה שהוקמה לצורך הטיפול בחנות דנן (ר': עמ' 2, ש' 29-30 לפר' הדיון מיום 1.1.24).
4. במסגרת ההסכם התחייבה הנתבעת לבנות עבור התובעת את החנות ולהשלים ולמסור אותה לתובעת במצב מעטפת - כשהיא מושלמת, בהתאם למפרט טכני ולתכניות (להלן: המפרט), לאחר קבלת טופס 4, ופנויה מכל אדם וחפץ, והכל לא יאוחר מ-12 חודשים מיום חתימת ההסכם, עם אפשרות לדחייה שלא תעלה על 3 חודשים (סע' 5.1 ו-5.2 להסכם), כלומר: עד ליום 21.10.16. עוד נקבע בהסכם כי במקרה שמסירת החנות תידחה מעבר למועד האמור, אזי תהא התובעת זכאית לפיצוי בסכומים הנקובים בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: חוק המכר דירות).
5. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916יריעת המחלוקת משתרעת, בעיקרה, ביחס למועד המסירה של החנות: לטענת התובעת, הנתבעת מסרה לה את החנות רק ביום 27.8.19 (להלן: מועד המסירה הרשמי), באיחור של קרוב לשלוש שנים מהמועד הנקוב בהסכם; ואילו לשיטת הנתבעת, החנות נמסרה קודם לכן, אם במועד קבלת טופס 4, ואם במועד מוקדם יותר.

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)