משכירים הודיעו לשוכרים על סיום השכירות ומנעו מהם לממש אופציה, בטענה שבכוונתם למכור את הדירה. בפועל, הדירה לא נמכרה אלא הושכרה לאחרים בדמי שכירות גבוהים יותר, והשוכרים נאלצו לשכור דירה אחרת במחיר גבוה יותר.
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי הודעת הפינוי נמסרה שלא כדין ומהווה הפרת הסכם. לפי הדין, כל זכות הנובעת מחוזה שכירות, ובכלל זה הזכות לסיום הקשר החוזי, יש להפעיל בדרך מקובלת ובתום לב. עקרון תום הלב נועד למנוע מצד לחוזה לנצל תניה חוזית באופן שאינו תואם את הציפיות הסבירות של הצד השני. הפעלת זכות ביטול ללא כוונה אמיתית חורגת מתכליתה ומהווה שימוש לרעה המנוגד לחובת ההגינות. במקרה זה, הסכם השכירות קבע כי במידה והמשכירים ירצו למכור את הדירה, לא תעמוד לשוכר זכות האופציה להאריך את תקופת השכירות והיא תבוטל. למרות זאת, המשכירים לא ביצעו כל פעולה ממשית למכירת הדירה, אלא השכירו אותה זמן קצר לאחר מכן במחיר גבוה יותר. משכך, בהיעדר כוונה אמיתית למכירה, הפעלת זכות הביטול חורגת מהתכלית שלשמה הוענקה ומהווה הפרה של ההסכם, והמשכירים יפצו את השוכרים בגין הנזק שנגרם להם.