נציגות בית משותף סירבה לאשר העברת זכויות במלון דירות מכוח זכות הקיימת לה בתקנון הבית המשותף עקב התנהגות הרוכש והערכת חוסר התאמתו לכללי המלון.
בית המשפט דחה את תביעת הרוכש וקבע, כי נציגות הבית המשותף פעלה כדין על פי סמכותה בתקנון הבית המשותף. הוראות תקנון הבית המשותף ומנגנון זכות הסירוב הראשונה הקבוע בו מסדירים את מערכת היחסים המשפטית בין בעלי הדירות לבין נציגות הבית המשותף בלבד, ואינם מקנים לרוכש פוטנציאלי מעמד חוזי או זכות תביעה עצמאית. תקנון הבית המשותף קבע כי כל העברת זכויות בדירה או ברכוש המשותף (מכירה, מסירה או החכרה) טעונה אישור מראש של הנציגות. במקרה זה, הנציגות סירבה לאשר את העברת הזכויות לרוכש הפוטנציאלי לאחר שהתרשמה מהתנהגותו ומכוונותיו של לבצע שיפוצים בנכס באופן שאינו תואם את תקנון הבית המשותף. לרוכש אין כל מעמד ישיר ועצמאי מול הנציגות הבית המשותף וממילא היא לא פעלה על בסיס שיקולים זרים או חוסר תום לב, אלא במסגרת סמכותה ועל פי התרשמות עניינית. משכך, התביעה נדחתה.