עובד הועסק במאפייה במשרה מלאה. הבעלים הרשום של המאפייה ברשויות השונות ובחשבון הבנק שימש כמעסיקו הפורמלי, בעוד שדודו של הבעלים הרשום ניהל את המאפייה בפועל, קיבל את העובד לעבודה וסיכם עמו את תנאי שכרו. לאחר שיחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו דרש העובד מהבעלים הרשום תשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת העסקתו.
בית הדין קבע, כי העובד זכאי לזכויות סוציאליות שונות וכי הבעלים הרשום שימש כמעסיקו במשותף ביחד עם המנהל בפועל. ככלל, זהות המעסיק נקבעת על בסיס בחינה מהותית של מכלול מאפייני ההתקשרות וכאשר שני גורמים ממלאים פונקציות מהותיות שונות של המעסיק, כלכליות ותפעוליות, ניתן לראות בהם מעסיקים במשותף ואין להסתמך רק על חלוקת התפקידים הפנימית ביניהם. כאן, על אף שהדוד ניהל את העבודה ביומיום וסיכם את תנאי השכר, הבעלים הרשום נותר רשום כבעלים בכל הרשויות, חשבון הבנק והשיקים של העסק נשאו את שמו והוא אף ביקר במאפייה כדי לטפל באירועים ניהוליים חריגים. לפיכך, השניים פעלו כמעסיקים במשותף והבעלים הרשום חויב אישית בתשלום זכויותיו של העובד.