מנהל מיוחד ביקש לבטל עסקה של החברה בה היא נתנה בטחונות לחובות של חברה אחרת בקבוצת החברות בה הייתה חַבֵרה, בשל היותה שלא לטובת החברה אלא לטובת חברה אחרת בקבוצה ומכיוון שלא אושרה כ"עסקה חריגה".
בית המשפט קבע, כי חברה אמורה לפעול כממקסם רווחים עצמאי גם כשהיא חלק מקונצרן. חברה יכולה לפעול לטובת הקבוצה, אולם טובת הקבוצה אינה באה במקום טובת החברה, אלא כתוספת לה. עם זאת, לעתים מוקד הרווח של החברה נובע דווקא מתוך הקבוצה ובמקרה המדובר כאן קבוצת החברות כולה התנהלה כחטיבה אחת, והיחסים ההדדיים בין כל החברות היו הדוקים עד כדי קשרים בלתי ניתנים לניתוק ולכן החברה רשאית הייתה לפעול לטובת חברות אחרות בקבוצה. לגבי נושא האישורים, השאלה מה נחשב כעסקה חריגה היא תלוית נסיבות באשר לאופי הפעילות של אותה חברה ובמקרה זה העברת כספים ובטחונות מחברה אחת לשנייה בקבוצה הייתה מעשה שגרתי בין כל חברות הקבוצה ולכן לא מדובר בעסקה חריגה ובכל מקרה העסקה אושרה גם בדירקטוריון וגם באסיפה הכללית. לכן נדחתה בקשת המנהל המיוחד