חברה שהתקשרה עם חברה אחרת בהסכם השקעה עתרה לפיצוי בגין השקעותיה העודפות בפרויקט נדלן, אשר כשל. לטענתה היא הוטעתה בפרטים נשוא הסכם ההשקעה ומשכך ביקשה להטיל אחריות, בין השאר, גם על נושא משרה בחברה אשר היה פעיל ביצירת הסכם ההתקשרות וההשקעה.
בית המשפט קבע כי הנטל להוכחת הטענה לפיה נושא משרה פעל תוך הפרת חובת תום הלב כבד. יש להוכיח שמדובר במקרה חריג ונדיר כגון תרמית וכי לנושא המשרה יש אשם אישי סובייקטיבי למעשים הנטענים. באותו מקרה קבע בית המשפט כי נושא המשרה כלל לא היה צד להסכם, לא הציג בשלב הטרום חוזי כל מצג לפני החברה כאילו הוא אישית עומד מאחורי העסקה. אף פועלו של נושא המשרה בחברה תוך כדי ביצוע הפרויקט לא לקה בחוסר תום לב ואין בו אשם אישי סובייקטיבי בגינו עליו לחוב באופן אישי בגין הפרת חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי או החוזי. עוד נקבע כי הגם שנושא משרה אינו חסין מפני חיוב בגין ביצוע עוולות בנזיקין, יש להוכיח לשם כך כי התקיימו בין החברה לנושא המשרה יחסים מיוחדים החורגים מגדר פעילותו הרגילה והשגרתית של אורגן בחברה שבהסתמך עליהם היא סמכה עליו כאורגן באופן אישי. משהחברה לא עמדה בנטל, דחה בית המשפט את תביעתה ולא חייב את נושא המשרה באופן אישי.