אדם רכש מקרקעין ורשם על כך הערת אזהרה. אדם אחר טען שהוא בעל הזכויות במקרקעין ולא המוכר והזכויות בנסח רישום המקרקעין נרשמו במרמה ולפיכך יש להורות על מחיקת הערת האזהרה.
חוק המקרקעין קובע כי מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהיסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון (כלל המכונה "תקנת השוק"). בית המשפט קבע, כי הוכח שהרוכש לא היה תם לב שכן במועד בו ניתן היה לרשום את זכות הבעלות על שמו בלשכת רישום המקרקעין היה לו ספק באשר לזהות הבעלים בקרקע. כמו כן, לא הוכח כי שולמה תמורה מלאה בגין המקרקעין או כי העסקה הסתיימה ברישום. לפיכך, זכויותיו של הבעלים ההיסטורי החוקי של המקרקעין גוברות ויש לרשום את זכות הבעלות במקרקעין על שמו.