חברה ישראלית הגישה תביעה והנתבע דרש לחייב אותה בערובה להוצאותיו ככל שהתביעה תידחה, בין היתר בשל מצבו הכלכלי הבעייתי של בעל המניות היחיד של החברה ולמרות שהחברה הציגה מסמכים המראים רווחיות של מאות אלפי שנים בכל שנה בשנים האחרונות ומזומנים גדולים בקופתה.
בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע, שברירת המחדל בתביעה של חברה בערבון מוגבל היא הפקדת ערובה. בשל העירבון המוגבל מצבו הכלכלי של בעל המניות אינו רלוונטי אלא מצב החברה. מכיוון שמדובר בחברת מעטים יש מקום להניח כי בידי בעל המניות הכוח לגרום להוצאת כספים מקופת התובעת לפי ראות עיניו ולכן מצבה הכלכלי של החברה פחות רלוונטי ונדרשת ערובה כי אין מקום לבטחון כי אכן יוותר בידי החברה מקור לפירעון חוב הוצאות משפט שעלול להיווצר כלפי הנתבעים אם התביעה תידחה.