נכדה של יהודי אשר נספה בשואה יחד עם אחיו הגישה תביעה למוסד מעין-שיפוטי שמברר תובענות בגין חשבונות בנק של נספים בשואה. תביעת הנכדה התקבלה והיא זכתה במענק מכובד מבלי לחשוף עצם קיומם של יורשים מלבדה. עם זאת, כתנאי לקבלת המענק הנכדה הצהירה כי במידה ויתגלו יורשים נוספים יושבו כספים עודפים. לימים, נודע דבר הזכייה ליורשים הנוספים והם פנו למוסד שקבע כי יש לחלק את המענק בין כל היורשים וכי על הנכדה להשיב הכספים שקיבלה ביתר. משלא הושב הסכום, הוגשה תביעה.
בית המשפט העליון קבע, כי בכדי לחסות תחת מסגרת חוזה לטובת צד ג' יש להראות שני תנאים: חוזה הכולל חיוב לטובת צד שלישי וכוונה משתמעת להקנות לו את הזכות לדרוש את קיום החיוב. הצהרה במסגרת בקשה לקבלת כספים מהווה חוזה לטובת צד ג' אשר העניק זכות ליורשים הנוספים לתבוע.