פסק דין ששמו של אדם מופיע בו פורסם באתר באופן שחיפוש בגוגל יצר כותרת מטעה שפוגעת בשמו הטוב. אותו אדם פנה לאתר ולגוגל בבקשה להסרת הפרסום ומשנתקל בסירוב הגיש תביעת פיצויים בעילה של פרסום לשון הרע. מפעיל האתר טען שהפרסום מופיע כבר כ9 שנים ולכן התביעה התיישנה. גוגל טענה כי לא ניתן צו שיפוטי המחייב הסרת הפרסום ולכן אינה אחראית.
בית המשפט העליון קבע, כי מכיוון שהאדם לא ידע על הפרסום עד זמן קצר לפני שפנה בדרישה לבטלו לא קיימת התיישנות ובכל מקרה יכול להיות שבמקרה של פרסום באינטרנט כלל אין התיישנות כי מדובר בעוולה מתחדשת. בידי מפעיל אתר אינטרנט המפתח להסרת הפרסום המזיק, ומשעה שתשומת ליבו הופנתה לקיומו, היה עליו להסירו במיוחד כשלא הייתה בפיו כל טענה ממשית מדוע לא להסיר את הפרסום.
בית המשפט קבע, כי גוגל אחראית אף היא לנזק שנגרם נוכח סירובה להסיר או לתקן את הפרסום, כפי שנתבקשה. מכיוון שהיה ברור כי הפרסום מקורו בטעות, תוכנו שגוי בעליל והוא מעוול כלפי אותו אדם גוגל מחויבת היתה להסירו ולא צריך היה לשם כך צו שיפוטי.