רוכשי דירה חתמו על טופס "הצעה בלתי חוזרת" לצורך רכישת הדירה ולגביו ניתנה, כעבור מספר ימים, הודעת קיבול על ידי המוכרים. ואולם, כחלוף כחודשיים הודיעו המוכרים לרוכשים על ביטול החוזה, וזאת מאחר ולטענת המוכרים, לא חתמו הרוכשים על נוסח ההסכם המלא במועד.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת בית המשפט המחוזי, אשר ראה בהפרה לכל היותר הפרה לא יסודית של ההסכם, כאשר הזכות לביטול חוזה במקרה של הפרה לא יסודית קמה לנפגע רק מקום בו ניתנה למפר ארכה לקיים את החוזה ואולם הנפגע לא קיים אותו בתוך זמן סביר, וכן כפופה לשיקולי צדק.
בית המשפט העליון, אימץ באופן מלא את המסקנות אליהן הגיע בית המשפט המחוזי בפסק דינו, אשר קבע כי בין הצדדים נכרת הסכם מחייב וכי ביטול ההסכם על ידי המוכרים נעשה שלא כדין. זאת, בין היתר, מאחר ולא הייתה הוראה בהסכם לפיה יש לראות איחור בחתימה על החוזה המפורט כהפרה יסודית.