אפיק משפטי 075 11.05.2011

עדכוני חקיקה ופסיקה

28 מרץ 2011

פדרלי בניו יורק: בית המשפט ימנע מלהתערב בהחלטת נושאי משרה אם הפעילו שיקול דעת

בפסק דין, אשר ניתן לאחרונה על ידי בית משפט פדרלי בניו יורק נדונה תביעה שהוגשה מטעמו של Bank of America על ידי אחת מבעלי מניותיו. במסגרת התביעה התבקש בית המשפט לחייב את הנהלת הבנק להגיש תביעה כנגד נושאי המשרה של חברת Merrill Lynch שבבעלותו, בשל הפסדי העתק אשר ספג הבנק כתוצאה מהשקעותיה במשכנתאות מגובות ניירות ערך. טענתה המרכזית של התובעת הייתה, כי מלבד קיומה של פגישה בודדת עמה, לא הפעיל דירקטוריון...

27 אפריל 2011

אין די בפירוק חברה והקמת חברה חדשה תחתיה כשלעצמם כדי להצדיק סעד של הרמת מסך

בית משפט השלום בכפר סבא דן לאחרונה בתביעה להשבת כספים נוכח כישלון ביצוע חוזה והפרתו. בנסיבות המקרה, דובר על חברה אשר נסגרה ובסמוך לכך קמה תחתיה חברה זהה. לאור כך עלה החשש, כי הקמת החברה החדשה נעשתה במטרה לחמוק מחובות לנושים בחברה המקורית. בית המשפט חזר על הכלל הידוע, לפיו לחברה המתאגדת בעירבון מוגבל הינה אישיות משפטית נפרדת היוצרת חיץ בינה ובין בעלי מניותיה. בית המשפט ציין כי המחוקק הכיר באפשרות להרים את מסך ההתאגדות המובילה לייחוס זכויות וחובות של החברה לבעלי מניותיה בנסיבות מסוימות. עם זאת, ציין בית המשפט כי סעד הרמת המסך הינו סעד קיצוני שכן הוא יוצר שינוי של היריבויות המשפטיות בידי בית המשפט ועלול לפגוע בציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים לסכסוך. בית המשפט ציין, כי הקמת חברות באופן סדרתי, ללא עילה כלכלית יזמית ובצד זה הותרת שובל חובות שלא נפרעו לנושים, מהווה אינדיקציה לכוונת בעלי המניות היזמים להונות את הנושים וזאת בניגוד לדיני החברות. במקרה דנן קבע בית המשפט, כי לא הוכח שהחברה המקורית עשתה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה אשר קמה תחתיה באופן אשר יש בו כדי להונות או לקפח אדם או שהשימוש באישיות הנפרדת נועד לסכל כוונת כל דין ומכאן, נקבע כי אין כל הצדקה להרים מסך.

26 אפריל 2011

מתן הנמקה לפסק בורר בניגוד להסכם הבוררות אינה מהווה עילה לביטול הפסק

בית המשפט המחוזי בירושלים דן לאחרונה בשאלה האם ניתן לקבוע כי פסק בוררות לוקה בחוסר סמכות בשל העובדה, כי הבורר נימק את הפסק שנתן וזאת חרף הוראה מפורשת בהסכם הבוררות הקובעת, כי הבורר לא ינמק את הפסק. ברירת המחדל על פי חוק הבוררות הינה כי הבורר אינו מחויב בנימוק הפסק ואולם, במקום בו נקבע בהסכם הבוררות כי הפסק ניתן לערעור לפני הבורר אזי על הבורר לנמק את פסק הבוררות. עוד קובע החוק, כי עילה לביטול הפסק היא אם הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן. בית המשפט קבע, כי יש להבחין בין אי הנמקה כאשר הצדדים הסכימו והורו לבורר לנמק הפסק, לבין מצב שהוסכם כי הפסק לא ינומק ואף על פי כן בחר הבורר לנמקו. במקרה זה, קבע בית המשפט, כי משהסכימו הצדדים למתן פסיקתה שלא תכלול את ההנמקה וכן ניתנה פסיקתה המכילה רק את החלק האופרטיבי של פסק הבורר, ללא נימוקיו, הרי שאין זה המקרה אשר לאורו יש להורות על ביטול פסק בוררות.

05 מאי 2011

יכול וקיימת אחריות של בעלי מניות להפרת זכויות קניין רוחני על ידי החברה

בית המשפט העליון דן לאחרונה בשאלה האם ניתן לחייב בעלי מניותיה של חברה, אשר אחראית לפגיעה בקניין רוחני, בגין הרווחים אשר הרוויחו בעלי המניות כתוצאה מעליית הערך של מניותיהם עקב גזילת הסודות המסחריים על ידי החברה (עילת "עשיית עושר ולא במשפט"). באותו מקרה טענה התובעת, כי בעלי המניות היו מודעים בשעת מכירת המניות על הפרת זכויות התובעת. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה באשר קבע כי בהתאם להלכת א.ש.י.ר. (רע"א 5678/94) לא ניתן לתבוע בגין עשיית עושר ולא במשפט אלא כאשר יש תחרות בלתי הוגנת. בית המשפט העליון קבע, כי בית המשפט המחוזי שגה עת דחה את התביעה, מכיוון שניתן לחייב מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט כאשר קיימות זכויות קניין רוחני מוכרות. בית המשפט העליון לא קבע מסמרות בשאלה האם ניתן להטיל חבות על בעלי מניות באופן אישי בשל התנהגות החברה שאחראית לפגיעה והרוויחה ממנה, והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי כדי שיבחן, לאחר דיון משפטי ושמיעת ראיות, את התשתית העובדתית והמשפטית. אנו סבורים כי זוהי פסיקה חשובה באשר בית המשפט העליון (אף שלא קבע מסמרות בנושא) הגדיר את סוגיית האחריות האישית של בעלי מניות להפרת זכויות קניין רוחני של החברה בבעלותם כ"שאלה משפטית מעניינת" ולא פסל אפשרות זו.

28 אפריל 2011

אי חתימת הרוכשים על הסכם מכר במועד הינה הפרה לא יסודית, שאינה מצדיקה ביטול החוזה

רוכשי דירה חתמו על טופס "הצעה בלתי חוזרת" לצורך רכישת הדירה ולגביו ניתנה, כעבור מספר ימים, הודעת קיבול על ידי המוכרים. ואולם, כחלוף כחודשיים הודיעו המוכרים לרוכשים על ביטול החוזה, וזאת מאחר ולטענת המוכרים, לא חתמו הרוכשים על נוסח ההסכם המלא במועד. בית המשפט העליון קיבל את עמדת בית המשפט המחוזי, אשר ראה בהפרה לכל היותר הפרה לא יסודית של ההסכם, כאשר הזכות לביטול חוזה במקרה של הפרה לא יסודית קמה לנפגע רק מקום בו ניתנה למפר ארכה לקיים את החוזה ואולם הנפגע לא קיים אותו בתוך זמן סביר, וכן כפופה לשיקולי צדק. בית המשפט העליון, אימץ באופן מלא את המסקנות אליהן הגיע בית המשפט המחוזי בפסק דינו, אשר קבע כי בין הצדדים נכרת הסכם מחייב וכי ביטול ההסכם על ידי המוכרים נעשה שלא כדין. זאת, בין היתר, מאחר ולא הייתה הוראה בהסכם לפיה יש לראות איחור בחתימה על החוזה המפורט כהפרה יסודית.

03 מאי 2011

מעביד שלא מסר לעובד הודעה על זכויותיו כנדרש על פי חוק חייב בפיצוי העובד

בית הדין הארצי לעבודה דן לאחרונה בהפרת מעביד של הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב 2002, המטיל חובה על מעביד למסור לעובדו, תוך 30 יום לכל המאוחר ממועד תחילת עבודתו, הודעה בכתב אשר בה מפורטים תנאי עבודתו של העובד...

02 מאי 2011

אין די בשליטה במידה מסוימת בנכס כדי להחשב כ"מחזיק" בנכס לצורכי ארנונה

בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת דן לאחרונה בשאלה האם חברת מקורות חייבת בתשלום ארנונה עבור "בריכת רם", המצויה בתחומה המוניציפאלי של המועצה המקומית מסעדה...

17 אפריל 2011

פסילת הצעה יחידה החורגת בכ 75% מהאמדן וביטול המכרז סבירה בנסיבות העניין

בית המשפט העליון דן לאחרונה בשאלה האם החלטת ועדת המכרזים לבטל מכרז בו הוגשה הצעה יחידה, הנמוכה בכ-75% מהאומדן, הינה החלטה סבירה בנסיבות העניין. בתנאי המכרז לחכירת מגרשים לבניית 78 יחידות דיור בטירת הכרמל נקבע כי לא יפורסם מחיר מינימום להצעות וכי האמדן למכרז, אשר נערך על ידי שמאי יהא נסתר מעיני המציעים וישמש כאינדיקציה לקביעת הזוכה במכרז לאחר שלב פתיחת ההצעות. למכרז הוגשה הצעה יחידה הנמוכה בכ-75% מאומדן המכרז. לאור כך, החליטה ועדת המכרזים שלא לקבל את ההצעה ולבטל את המכרז. בית המשפט קבע כי החלטת ועדת המכרזים הייתה סבירה בנסיבות העניין, שכן רשות ציבורית איננה יכולה למכור את קרקעות הציבור עליהן היא אחראית במחיר שאינו בגדר הסביר וזאת נוכח הפער העצום שבין הערכות הצדדים.