אפיק משפטי 076 25.05.2011

עדכוני חקיקה ופסיקה

22 מאי 2011

בית המשפט לא יתערב בשיקול דעת מנהלים אשר הפעילו הליך החלטה נכון

בית המשפט המחוזי אישר השבוע פשרה בדרישתו של בעל מניות בחברת אל על, לתבוע בשמה את חברי הדירקטוריון בגין אישור נוסחת מענק המרצה שנתי למנכ"ל החברה בשנים 2005-2009. בתביעה נטען, כי באישור המענק התרשלו חברי ההנהלה היות ובאותן שנים, שילמה החברה למנכ"ל מליון דולר כמענקים שנתיים, בעוד שבמהלך תקופה זו סבלה החברה מנזקים הנאמדים בכ- 88 מליון דולר. יתר על כן נטען, כי במשך למעלה מ- 3 שנים דיווחה החברה דיווחים כוזבים לציבור המשקיעים אודות היקף תגמול המנכ"ל. בית המשפט המחוזי חזר על ההלכה לפיה בית המשפט לא יתערב בשיקול דעת הנהלת החברה אפילו בעניינים עקרונים וחשובים, ואפילו אם שיקולי ההנהלה לא היו תואמים את שיקולי בית המשפט או אף היו מוטעים, כל עוד היו אלה שיקולים שנשקלו בתום לב ולטובת החברה. בנסיבות מקרה זה, בהן ההחלטה בדבר היקף תגמולו של מנכ"ל החברה התקבלה פה אחד על ידי חברי וועדת הביקורת ובהתנגדות דירקטורית אחת בלבד בדירקטוריון, לאחר שהוזמן דוח חיצוני באשר לתנאי העסקה, ונשקלו שיקולים עסקיים בדבר אישור המענקים אשר שולמו בפועל למנכ"ל החברה, ימנע בית המשפט מלהתערב בשיקול דעתה של ההנהלה.

15 מאי 2011

חובת ההגינות של בעל שליטה כלפי החברה עשויה לחול כלפי בעלי המניות באופן ישיר

בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בבקשה להסרת ומניעת קיפוח של בעל מניות מיעוט בחברה ובבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית. הבקשות הוגשו על ידי בעל המניות בגין עסקת מיזוג במסגרתה נמכרו מניות החברה לחברה סינית, תוך שהיא יוצרת, לטענתו, העדפה ומקנה הטבה לבעל השליטה בחברה. בית המשפט קבע, כי יש לאבחן בין עיסקאות בהן מצוי בעל השליטה בניגוד עניינים שמשמעותו אינה גורלית לבעלי המניות, שאז יחול כלל שיקול הדעת העיסקי, לבין עיסקאות בהן מצוי בעל השליטה בניגוד עניינים בו המיעוט נדרש לוותר על אחזקותיו בחברה, כאשר בכל מקרה באותן עיסקאות יישמר לבית משפט שיקול הדעת לבחון את הגינות העיסקה, גם אם היא עונה מבחינה פרוצדוראלית על כל דרישות החוק והפסיקה, במיוחד כאשר יש בה סימנים מחשידים, כגון אי שוויון בולט בין בעלי השליטה לבין בעלי המניות. בית המשפט קבע, כי אמנם חובות הנאמנות וההגינות של נושאי משרה מכוונות כלפי החברה ולא כלפי בעלי המניות באופן ישיר, אך יש מקום להכיר בחובות אמון והגינות ישירות הן של נושאי המשרה והן של בעל השליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעיסקאות מיזוג. על יסוד דברים אלה, קמה האפשרות להחיל על נושא משרה ובעל שליטה חובת זהירות וחובת הגינות כלפי בעלי מניות - כאשר פעולותיו במסגרת עיסקת מיזוג פוגעות בבעלי מניות אחרים. חוק החברות קובע, כי אם התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, רשאי בית המשפט לתת הוראות לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו. עילה זו היא עילה גמישה אשר מקנה לבית משפט שיקול דעת רחב. עם זאת, אפשרה הפסיקה, בדרך כלל, בידי מניות מקרב הציבור את האפשרות לתבוע בגין קיפוח רק מקום שבעל השליטה מבקש לפגוע בזכויותיהם באופן ישיר. יחד עם זאת, קובע בית המשפט, יש מקום להרחיב את חובת ההגינות של בעל השליטה במקרה של מיזוג המפקיע את מניות הציבור, ולראות בה חובה החלה כלפי בעלי המניות באופן ישיר ולאור זאת, ברי כי לבית משפט סמכות לפעול על מנת להעניק לאותם בעלי המניות סעד בגין הנזק הנגרם להם כתוצאה מהפרת חובה זו.

16 מאי 2011

אפשרות ביטול חוזה לאחר זמן רב מההפרה תלויה בנסיבות המקרה וסוג ההפרה

בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לשאלה האם ניתן לבטל חוזה בגין הפרתו עת הודעת ביטול ניתנה בחלוף שלוש שנים ממועד ההפרה. בית המשפט קבע, כי זכות הביטול מגינה הן על האינטרסים של צד לחוזה אשר נפגע מהפרה שביצע הצד שכנגד והן על האינטרס הציבורי בהרתעה יעילה, שכן הרתעה וודאות משפטית יתקיימו רק אם צדדים לחוזים יהיו סמוכים ובטוחים כי במקום בו זכותם החוזית תופר באופן יסודי יוכלו לבטל את החוזה ולזכות בהשבה. ברם, הדין קובע דרישה מהותית לפיה שימוש בזכות הביטול כפוף למגבלת הזמן הסביר. מגבלת הזמן הסביר נועדה להגן על אינטרס ההסתמכות והציפיות הלגיטימיות של המפר בכפוף לנסיבות הספציפיות של המקרה. בית המשפט קבע, כי בנסיבות המקרה לא היתה חריגה ממגבלת הזמן הסביר היות ודובר בהפרה יסודית של חוזה וזאת להבדיל מהפרה רגילה של חוזה.

21 מרץ 2011

דמיון בין מוצרים לא ייחשב הפרת סימן מסחר אלא כשמכלול הרכיבים מצביעים על כך

משווקת יינות ביקשה למנוע ממתחרה ייצור או שיווק של יינות דומים בשל טענה להפרת סימן מסחר וכן תבעה פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים וגניבת עין (היינו, שימוש במוניטין של אחר). בית המשפט המחוזי דחה את התביעה כאשר קבע לעניין סימן המסחר, כי הדימיון בין המוצרים אינו עולה כדי הפרת סימן מסחר באשר השוואה בין המוצרים צריכה להיעשות בהתחשב במכלול הרכיבים שעל התווית של המוצר ולא די בדימיון סתם. לעניין גניבת העין קבע בית המשפט, כי הוכח כי קיים מוניטין במוצרים אך לא הוכח, כי קיים חשש שציבור הלקוחות הרלוונטי יטעה לחשוב שמוצרי הנתבעת הם של התובעת או קשורים אליה. אמנם, צורת בקבוקי היין דומה, אולם צורה זו של הבקבוק אינה ייחודית רק לתובעת (ואפילו אם זו היתה רושמת על צורת הבקבוק סימן המסחר לא היתה זוכה להגנה בעניין זה). כך גם ביחס לתווית שעל הבקבוקים אשר שונה באופן מהותי בכל אחד מהמוצרים של הצדדים ואינה מטעה.

19 מאי 2011

בין הגשת פטנט לרישום ועד אישורו אין זכות למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה

חברת תרופות הגישה בקשה לרישום פטנט בישראל עוד בשנת 2004 וזו עדיין תלויה ועומדת. בעוד הליכי ההתנגדות לרישום פטנט תלויים ועומדים, הוגשה תביעה בטענה של העתקת התרופה. בית המשפט העליון פסק, כי בתקופה שבין פרסום דבר ההמצאה והגשת התנגדויות ועד להכרעה בהתנגדויות אלה, אין בידי בעל ההמצאה זכות קניינית מכח דיני הפטנטים. זאת מן הטעם כי כי אם בקשת הפטנט תדחה בסופו של יום, הרי שבעל ההמצאה כלל לא יהיה זכאי להגנה. בתקופת הביניים המתחרה אינו מנוע מלהשתמש בהמצאה (וכך לא יינתנו צווי מניעה נגדו) אך עלול להיות מחויב לשלם פיצוי ככל שהפטנט יתקבל. נציין, כי נראה מפסק הדין כי בית המשפט מעדיף את התחרות החופשית על פני זכות הקניין של הממציא. נראה לנו, על אף שמדובר בפסיקה ראויה ומאוזנת, כי בפועל ההגנה המוגבלת על זכויות בעל פטנט במהלך תקופת הביניים תגרום דווקא לתמריץ שלילית לתחרות באשר היא מקטינה את הרצון של חברות להשקיע בפיתוח מכיוון שאם בסופו של יום יאושר הרישום ותוכר זכותו הקניינית של הממציא, ספק אם תביעה למפרע תוכל לפצותו על הנזקים המלאים שנגרמו, בפרט בשוק כה דינמי של פטנטים ובפרט אם בעל הפטנט אינו גוף גדול ובעל אורך נשימה..

11 מאי 2011

ועדת מכרזים אינה רשאית להכשיר ערבות בנקאית שלא עמדה בתנאי המכרז

תנאי מכרז תוקנו, לרבות התנאי לגבי מועד תוקפה של הערבות הבנקאית אותה על המשיבים לצרף להצעתם. מתחרה במכרז צרפה ערבות בנקאית אשר הייתה בתוקף נכון למועד הקבוע במכרז המקורי, אך איננה בתוקף לפי המועד המתוקן במכרז המתוקן. ועדת המכרזים בחרה שלא לפסול את הערבות, באשר סברה כי ממילא תתקבל על ידה החלטה בנוגע לזהות הזוכה במכרז בטרם יפוג תוקפה של הערבות המקורית וכי פסילת ההצעה תיתן יתרון למתחרים האחרים. בית המשפט ביטל החלטת ועדת המכרזים שכן פגם בערבות בנקאית הינו מהותי ופוסל את ההצעה.