אפשרות ביטול חוזה לאחר זמן רב מההפרה תלויה בנסיבות המקרה וסוג ההפרה

בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לשאלה האם ניתן לבטל חוזה בגין הפרתו עת הודעת ביטול ניתנה בחלוף שלוש שנים ממועד ההפרה. בית המשפט קבע, כי זכות הביטול מגינה הן על האינטרסים של צד לחוזה אשר נפגע מהפרה שביצע הצד שכנגד והן על האינטרס הציבורי בהרתעה יעילה, שכן הרתעה וודאות משפטית יתקיימו רק אם צדדים לחוזים יהיו סמוכים ובטוחים כי במקום בו זכותם החוזית תופר באופן יסודי יוכלו לבטל את החוזה ולזכות בהשבה. ברם, הדין קובע דרישה מהותית לפיה שימוש בזכות הביטול כפוף למגבלת הזמן הסביר. מגבלת הזמן הסביר נועדה להגן על אינטרס ההסתמכות והציפיות הלגיטימיות של המפר בכפוף לנסיבות הספציפיות של המקרה.
בית המשפט קבע, כי בנסיבות המקרה לא היתה חריגה ממגבלת הזמן הסביר היות ודובר בהפרה יסודית של חוזה וזאת להבדיל מהפרה רגילה של חוזה.