חברת תרופות הגישה בקשה לרישום פטנט בישראל עוד בשנת 2004 וזו עדיין תלויה ועומדת. בעוד הליכי ההתנגדות לרישום פטנט תלויים ועומדים, הוגשה תביעה בטענה של העתקת התרופה.
בית המשפט העליון פסק, כי בתקופה שבין פרסום דבר ההמצאה והגשת התנגדויות ועד להכרעה בהתנגדויות אלה, אין בידי בעל ההמצאה זכות קניינית מכח דיני הפטנטים. זאת מן הטעם כי כי אם בקשת הפטנט תדחה בסופו של יום, הרי שבעל ההמצאה כלל לא יהיה זכאי להגנה. בתקופת הביניים המתחרה אינו מנוע מלהשתמש בהמצאה (וכך לא יינתנו צווי מניעה נגדו) אך עלול להיות מחויב לשלם פיצוי ככל שהפטנט יתקבל.
נציין, כי נראה מפסק הדין כי בית המשפט מעדיף את התחרות החופשית על פני זכות הקניין של הממציא. נראה לנו, על אף שמדובר בפסיקה ראויה ומאוזנת, כי בפועל ההגנה המוגבלת על זכויות בעל פטנט במהלך תקופת הביניים תגרום דווקא לתמריץ שלילית לתחרות באשר היא מקטינה את הרצון של חברות להשקיע בפיתוח מכיוון שאם בסופו של יום יאושר הרישום ותוכר זכותו הקניינית של הממציא, ספק אם תביעה למפרע תוכל לפצותו על הנזקים המלאים שנגרמו, בפרט בשוק כה דינמי של פטנטים ובפרט אם בעל הפטנט אינו גוף גדול ובעל אורך נשימה..
פורסם ב אפיק משפטי 076 25.05.2011