לאחר שמעסיק הציב מצלמות אבטחה מתוך מטרה למנוע אירועי הטרדה מינית ובמטרה לתעד ולמגר אירועים מסוג זה, התפטרה אחת העובדות בטענה להתעמרות ולהרעת תנאי עבודתה בשל הצבת המצלמות בסמוך לעמדתה תוך שהיא מבקשת להכיר בהתפטרות כמעשה פיטורין.
בית הדין קיבל את התביעה בשל פגיעה בכבוד האדם בפרטיותו ובאוטונומיה שלו. חוק הגנת הפרטיות דורש הסכמת הנפגע לפגיעה בפרטיותו. מידת ההסכמה של העובד צריכה להיבחן גם בשים לב לפערי הכוחות המובנים הקיימים ביחסי עובד-מעסיק ובשים לב לקושי שקיים לעובד בסירוב להצבת המצלמות, מתוך חשש שסירוב יעלה לו באובדן מקום עבודתו או באי קבלה לעבודה. העניין יבחן על פי פרמטרים של לגיטימיות ותכלית ראויה, מידת הפגיעה ואיזון מול מידת ההסכמה של העובד. חוק פיצויי פיטורין מכיר בזכאות העובד להתפטר בדין מפוטר, אם במקרה של הרעה מוחשית בתנאי העסקתו ואם במקרה של נסיבות אשר בגינן אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו. כאן, המעסיק הציב את מצלמות האבטחה מסיבות לגיטימיות אולם לא נבחנה מידת הפגיעה בפרטיות העובדת וכלל לא נתבקשה הסכמתה אלא היא הוצבה בפני עובדה מוגמרת. נוצרה הרעה בתנאי העבודה על כן התפטרות העובדת הייתה לגיטימית ויש להכיר בה כמעשה פיטורין.