אפיק משפטי 077 08.06.2011

עדכוני חקיקה ופסיקה

29 מאי 2011

רק במקרים חריגים תיחשב חברה ממשלתית כמחזיקה נכס מטעם המדינה

החברה הממשלתית המופקדת על פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב ביקשה פטור מארנונה בגין משרדיה כשהיא טוענת כי היא מחזיקה בנכס מטעם הממשלה ולכן זכאית לפטור מארנונה. דרישתה נדחתה על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט חזר על ההלכה אשר נקבעה בענין ע"א 8558/01 המועצה המקומית עילבון נ' מקורות, פ"ד נז(4) 769 (2003) כי הגם שפעילותה של החברה הממשלתית מאופיינת בסממנים ציבוריים שנועדו לספק צרכים ציבוריים, אין בכך די כדי לראותה בה "מחזיק מטעם הממשלה". בית המשפט הבחין בין שימוש משרדי שאין בו ייחוד לבין שימוש יחודי מטעם המדינה כדוגמת צינורות המיים, במקרה של חברת מקורות, להבדיל ממשרדי מקורות אשר ישלמו ארנונה. יצוין, כי החלטה זו מתיישבת עם הגישה הכללית לפיה חברה ממשלתית (אף אם היא נשלטת על ידי המדינה ומתוקצבת על ידה) אינה מהווה חלק מהמדינה אלא גוף דו מהותי החי במישור שבין הציבורי לבין הפרטי.

06 יוני 2011

בארצות הברית לאישור תביעה בעילת ניירות ערך כייצוגית לא נדרשת הוכחת הפסד כספי

במסגרת תביעה ייצוגית, אשר הגיש בעל מניות של חברת הליברטון כנגדה נטען, כי החברה הגישה דיווחים מטעים לבורסה לניירות ערך האמריקאית, באופן שציבור המשקיעים נחשף למצגי שווא. כך, למשל, הציגה החברה מצגי שווא בדבר רווחים כספיים עתידיים. בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע, כי בשלב אישור תביעה כייצוגית, התובע אינו נדרש להוכיח כי ביצועה של עבירת תרמית בניירות ערך לה הוא טוען, היא זו שהובילה לירידה בשווי מניות החברה. בהתאם קבע בית המשפט, כי תובע המעוניין להוכיח התקיימותה של עבירת תרמית בניירות ערך, נדרש להוכיח כי המידע המטעה היה גלום במחיר המניה בעת ביצוע העסקה. אנו סבורים כי לפסק דין זה עשויה להיות השלכה מהותית על חברות ישראליות הנסחרות בארצות הברית, אולם גם על חברות ציבוריות ישראליות אחרות, מאחר וסטנדרט הבחינה עשוי להיקלט בבתי המשפט בישראל.

23 מאי 2011

בית משפט של פשיטת רגל רשאי במקרים מסוימים להעביר כספי ביטוח של החייב לנאמן

בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בבקשת נאמן בפשיטת רגל להורות על מימוש פוליסות ביטוח של חייב והעברת תמורתן לקופת פשיטת הרגל. בית המשפט קבע, כי על פי פקודת פשיטת הרגל וכן על פי הפסיקה, נאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל אלא לאחר שקיבל את אישור בית המשפט לכך. יחד עם זאת, בית המשפט נעדר סמכות מלהתיר לפדות את הכספים הללו, כולם או מקצתם, מקום שמתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים: קופת הגמל הנה למטרת קצבה; טרם הגיע מועד התשלום. בית המשפט קבע עוד, כי מקום בו מצויים בקופה כספים נזילים או ברי משיכה בסכום חד פעמי או שלחייב קיימת אפשרות לבחור בין קצבה לבין סכום חד פעמי, הרי שגם במקרה זה אין סמכות לבית המשפט להורות על העברת הכספים לקופת הכינוס. במקרה דנן, קבע בית המשפט, כי הגיע מועד תשלום הקצבה לחייב ואין מתקיימים התנאים מעלה ולכן דין בקשת הנאמן להתקבל.

02 יוני 2011

בהתקיים ארבעה תנאים הופך בעל תפקיד אליו מופנה סכסוך לבורר אשר החלטתו מחייבת

צדדים הפנו סכסוך לשמאי אך אחד הצדדים סירב להכיר בהחלטת השמאי כמחייבת. בית המשפט מחק את התביעה וציין כי הפסיקה קבעה בעבר כי בהתקיים ארבעה תנאים הסכם להעברת מחלוקות לבעל תפקיד יוגדר כהסכם בוררות ההופך את החלטת בעל התפקיד להחלטה שיפוטית המחייבת את הצדדים: א. קיומו של סכסוך; ב. סמכות להטלת חיובים כספיים; ג. סמכות לגבות ראיות ולנהל הליך בעל אופי שיפוטי; ד. ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין. במקרה זה קבע בית המשפט כי נתמלאו כל התנאים על מנת לקבוע, כי השמאי שימש כבורר ובתוך כך מציין כי עצם העובדה שהצדדים הפנו את השמאי לפסיקה מתאימה מלמדת כי הצדדים ביקשו מהשמאי לערוך דיון משפטי הדומה למשפט ולא הליך של בירור שמאי גרידא. לפיכך, בית המשפט קובע כי הדרך היחידה לתקוף את החלטת השמאי הינה רק במסגרת חוק הבוררות, בעוד התביעה אינה מהווה הליך על פי חוק הבוררות ואין מנוס אלא למחוק את התביעה על הסף.

22 מאי 2011

במדינת ישראל ניתן לצפות לאיחורים של הרכבת

בית המשפט התבקש לאשר תביעה יצוגית כנגד רכבת ישראל בשל מצגי שווא בלוח זמנים אשר אין ביכולתה לעמוד בהם ובשל הפרת חוזה בגין אי העמידה בלוח הזמנים. בית המשפט דחה את הבקשה, למרות שקבע כי מהנתונים שהוצגו, אכן עולה תחושה ממשית (אך המבקש לא הוכיח תחושה זו) כי כאשר הרכבת מפרסמת לוחות זמנים, היא יודעת מלכתחילה כי ספק אם תוכל לעמוד בו. בית המשפט קבע עוד, כי במציאות של מדינת ישראל דהיום, אין לוח הזמנים יוצר חוזה מחייב אלא "התחייבות בקירוב" ועל הנוסע לקחת בחשבון אפשרות איחור. בית המשפט הסתמך על נהלי הפיצוי הפנימיים של הרכבת הקובעים רק איחור של חצי שעה ומעלה כמזכה בפיצוי וגם אז בפיצוי סמלי בלבד. מבלי להיכנס לסוגיית נטל ההוכחה, אנו סבורים, במלוא הכבוד, כי לפחות בטקסט אשר נכתב חטא בית המשפט לתפקידו באשר תפקיד בית המשפט הינו לקבוע סטנדרטים ראויים ולא לקבל נהלים פנימיים כיוצרים סטנדרט נמוך ומחייב. אנו סבורים כי פסק הדין יוצר בפועל תשתית להגשת תביעות ייצוגיות עתידיות כנגד רכבת ישראל, אך גם יוצר מכשולים קשים לתביעות אלה ובכך מקבע סטנדרטים אשר אינם מתאימים למדינה מערבית.

11 מאי 2011

לא כל הפרת זכויות יוצרים מזכה בפיצוי נפרד אלא רק כל סוג הפרה

בעלי הרשיון הבלעדי לשיווק גופני מחשב תבעו את חב' החדשות הישראלית על שימוש בגופנים מסוימים ללא רשיון בעת מהדורות החדשות וטענו לזכות לקבל פיצוי בגין כל כתובית שהועלתה. בית המשפט קבע כי על גופנים חלים דיני זכויות היוצרים גם ללא רישום של הגופן במרשם המדגמים. בית המשפט קבע עוד, כי לא תחול הגנה על המשתמש כאשר ידע כי קיימת זכות יוצרים אך רק לא ידע למי היא שייכת. החוק יוצר זכאות לפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בגין כל הפרה, אך בית המשפט קבע, כי אין זה משנה כמה אקטים מפרים בוצעו אלא כמה סוגי הפרה בוצעו וכך זכאי התובע לקבל את הפיצוי הסטטוטורי מספר פעמים רק כאשר הנתבע הפר מספר זכויות יוצרים אשר תובעים בגין הפרתן. כך, כל משדר חדשות שבוצעו במהלכו הפרות של זכות היוצרים מהווה הפרה אחת אף אם במהלכו היו מספר אקטים מפרים.