צדדים הפנו סכסוך לשמאי אך אחד הצדדים סירב להכיר בהחלטת השמאי כמחייבת. בית המשפט מחק את התביעה וציין כי הפסיקה קבעה בעבר כי בהתקיים ארבעה תנאים הסכם להעברת מחלוקות לבעל תפקיד יוגדר כהסכם בוררות ההופך את החלטת בעל התפקיד להחלטה שיפוטית המחייבת את הצדדים: א. קיומו של סכסוך; ב. סמכות להטלת חיובים כספיים; ג. סמכות לגבות ראיות ולנהל הליך בעל אופי שיפוטי; ד. ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין.
במקרה זה קבע בית המשפט כי נתמלאו כל התנאים על מנת לקבוע, כי השמאי שימש כבורר ובתוך כך מציין כי עצם העובדה שהצדדים הפנו את השמאי לפסיקה מתאימה מלמדת כי הצדדים ביקשו מהשמאי לערוך דיון משפטי הדומה למשפט ולא הליך של בירור שמאי גרידא. לפיכך, בית המשפט קובע כי הדרך היחידה לתקוף את החלטת השמאי הינה רק במסגרת חוק הבוררות, בעוד התביעה אינה מהווה הליך על פי חוק הבוררות ואין מנוס אלא למחוק את התביעה על הסף.
פורסם ב אפיק משפטי 077 08.06.2011