מדינות מתוקנות בעולם עושות ככל יכולתם כדי למשוך משקיעים (מקומיים ובייחוד זרים), להשקיע כספם במדינה וכך להניע את גלגלי הכלכלה ולתרום לצמיחה. גם בישראל בעבר הלא רחוק זו היתה המגמה, לרבות קיצור הליכי בירוקרטיה, ביטול מס בולים, העברת חקיקת ISDA והפחתת מסים בכלל ומס חברות בפרט. בחודשים האחרונים אנו עדים למה שאין לתארו, לטעמו של הכותב, אלא כמלחמה עיקשת של רשות התאגידים במגמת עידוד השקעות בישראל. מדוע? לרשות התאגידים הפתרונות.
במרץ, 2000, נכנס לתוקפו חוק החברות החדש ועימו שינוי מרענן בהתנהלות הרשות. אם בעבר הקמת חברה ארכה שבועות וכל שינוי דרש תקופה ארוכה יותר, לפתע חברה מוקמת על אתר וכך גם נרשמות פעולות פשוטות כחילופי דירקטורים, העברת מניות, רישום שיעבודים ועוד. שינוי מרענן שאיפשר האצת הצמיחה והפעילות במשק על ידי הגדלת ודאות משקיעים ואמונם במדינה וב(העדר) בירוקטיה בה. בשנת 2011 התקבלה כנראה החלטה אסטרטגית ברשות התאגידים להחזיר את עטרת הבירוקרטיה ליושנה ולפעול להאטת הצמיחה.
תיקון חקיקה מסוף 2005 ביטל את מס הבולים על מסמכים והסיר את אחד החסמים הגדולים לעסקאות. במרץ 2006 חוקק חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006, אשר הוצג בפני מליאת הכנסת כחוק שמטרתו "להקנות ודאות משפטית ועסקית, הנדרשת להבטחת פעילותו התקינה של השוק הפיננסי בישראל, כמו גם לאפשר פעילות בזירה הפיננסית הבין-לאומית במסגרת העסקאות המקובלות באותה זירה." במאי 2009 קיבלה הממשלה החלטה אסטרטגית להפחית את מס החברות בהדרגה עד ל18% בשנת 2015 כדי לאפשר "הגברת האטרקטיביות של המשק הישראלי ועידוד צמיחה באמצעות מתן תמריצים להשקעות." שינוי מרענן ממס החברות של 36% אותו הכרתי כשהתחלתי לעסוק בתחום. אם בעבר עשית ככל יכולתך להימנע מהקמת חברה בישראל משיקולי מס, בירוקרטיה, או ודאות משפטית, נראה שיד מכוונת פעלה להסרת חסמים אלה ורבים אחרים.
החל מתחילת 2011 החליטו ברשות התאגידים, כי הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה ולחדש את סבך הבירוקרטיה הארכאי והטוב אשר בוטל 10 שנים קודם לכן. החל מתחילת השנה דוגלים ברשות התאגידים בעקרונות השביתה האיטלקית הטובים והידועים. דיווחים פשוטים כהחלפת דירקטורים או בעלי מניות נקלטים כעת רק לאחר שבועות רבים (כאשר כעת אף שופרה הבירוקרטיה על ידי סריקת החומר ומשלוחו לגורם חיצוני עלום שם כך שבניגוד למצב של טרם המאה ה21 גם הגעה פיזית למשרדי הרשם לשם בדיקת המצב אינה מסייעת עוד). בקשות מורכבות יותר כהגדלת הון או החלפת תקנון דורשות חודשים ארוכים של המתנה. המסר למשקיעים ברור: מצאו לכם מדינה יעילה יותר לביצוע השקעותיכם.
יתרה מכך, לאחרונה יושמה מדיניות חדשנית ואמיצה לפיה אין רשות התאגידים מוכנה לקבל יותר תקנון חברה בשפה האנגלית – דבר אשר לא היה לפחות ב15 השנה האחרונות בהן אני פועל בתחום. המסר ברור – יזהר לו כל משקיע זר הרוצה להשקיע בישראל. תקנון החברה לא יוכל להיות בשפה אותה תוכל לקרוא ועדיף לך להשקיע במדינה ידידותית למשקיעים זרים.
אם לא יתעורר מישהו באופן בהול נגלה במהרה שעשר שנים של עשייה רבה לעידוד הצמיחה במשק הישראלי נמחקות להן במחי יד. דבר אחד לי ברור (וכנראה גם לרבים אחרים בתחום העסקאות הבינלאומיות): עד שיוחזר השד הבירוקראטי לבקבוק, אני אמליץ לכל לקוח להימנע מלהקים חברה ישראלית. חבל.
פורסם ב אפיק משפטי 077 08.06.2011