חובת ההגינות של בעל שליטה כלפי החברה עשויה לחול כלפי בעלי המניות באופן ישיר

בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בבקשה להסרת ומניעת קיפוח של בעל מניות מיעוט בחברה ובבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית. הבקשות הוגשו על ידי בעל המניות בגין עסקת מיזוג במסגרתה נמכרו מניות החברה לחברה סינית, תוך שהיא יוצרת, לטענתו, העדפה ומקנה הטבה לבעל השליטה בחברה.
בית המשפט קבע, כי יש לאבחן בין עיסקאות בהן מצוי בעל השליטה בניגוד עניינים שמשמעותו אינה גורלית לבעלי המניות, שאז יחול כלל שיקול הדעת העיסקי, לבין עיסקאות בהן מצוי בעל השליטה בניגוד עניינים בו המיעוט נדרש לוותר על אחזקותיו בחברה, כאשר בכל מקרה באותן עיסקאות יישמר לבית משפט שיקול הדעת לבחון את הגינות העיסקה, גם אם היא עונה מבחינה פרוצדוראלית על כל דרישות החוק והפסיקה, במיוחד כאשר יש בה סימנים מחשידים, כגון אי שוויון בולט בין בעלי השליטה לבין בעלי המניות.
בית המשפט קבע, כי אמנם חובות הנאמנות וההגינות של נושאי משרה מכוונות כלפי החברה ולא כלפי בעלי המניות באופן ישיר, אך יש מקום להכיר בחובות אמון והגינות ישירות הן של נושאי המשרה והן של בעל השליטה כלפי בעלי מניות מיעוט בעיסקאות מיזוג. על יסוד דברים אלה, קמה האפשרות להחיל על נושא משרה ובעל שליטה חובת זהירות וחובת הגינות כלפי בעלי מניות - כאשר פעולותיו במסגרת עיסקת מיזוג פוגעות בבעלי מניות אחרים.
חוק החברות קובע, כי אם התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, רשאי בית המשפט לתת הוראות לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו. עילה זו היא עילה גמישה אשר מקנה לבית משפט שיקול דעת רחב. עם זאת, אפשרה הפסיקה, בדרך כלל, בידי מניות מקרב הציבור את האפשרות לתבוע בגין קיפוח רק מקום שבעל השליטה מבקש לפגוע בזכויותיהם באופן ישיר. יחד עם זאת, קובע בית המשפט, יש מקום להרחיב את חובת ההגינות של בעל השליטה במקרה של מיזוג המפקיע את מניות הציבור, ולראות בה חובה החלה כלפי בעלי המניות באופן ישיר ולאור זאת, ברי כי לבית משפט סמכות לפעול על מנת להעניק לאותם בעלי המניות סעד בגין הנזק הנגרם להם כתוצאה מהפרת חובה זו.