אפיק משפטי 074 27.04.2011

עדכוני חקיקה ופסיקה

05 אוקטובר 2010

בית המשפט פדראלי בניו יורק: עבירת תרמית בניירות ערך תתקיים רק כאשר קיימת מודעות

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט פדראלי בניו יורק נדונה תביעת ייצוגית אשר הגישו משקיעים בקרן השקעות כנגד נושאי משרה בה כמו גם כנגד משרד רואי חשבון שלה וזאת בגין נזקים כספיים אשר הוסבו להם כתוצאה מהונאת פונזי שבוצעו על ידי חברה שהייתה אמונה על ניהול השקעותיה. במסגרת התביעה נטען כי משרד רואי החשבון של הקרן ביצע עבירת תרמית בניירות ערך, הואיל והתעלם מסימני אזהרה מקדימים אשר התעוררו ביחס לכשלים הניהוליים ששררו בחברת ניהול ההשקעות. בית משפט פדראלי בניו יורק קבע, כי על אף הופעתם של מספר סימני אזהרה מקדימים ביחס לניהול החברה להשקעות, דוגמת אופן פועלו החשאי של מנהלה והעובדה שהרווחים שצברו לקוחותיה היו חד פעמיים, משרד רואי החשבון לא נדרש לאמת את דו"חותיה הכספיים ומשכך לא ניתן לטעון כי משרד רואי החשבון היה מודע לסימני אזהרה אלו, ולכשלים ששרו בה. בית המשפט קבע, כדי להוכיח את ביצועה של עבירת תרמית בניירות ערך על ידי משרד רואי החשבון, יש מקום להראות כי משרד רואי החשבון לא בדק את אופן פעילותה העסקית של החברה להשקעות, וכי הסתמך על המוניטין של מנהלה כמוביל בתחום השקעות בניירות ערך. עם זאת בית המשפט קיבל את הטענה לפיה יועץ ההשקעות והשותף הכללי של קרן ההשקעות היו מודעים למרמה אשר הייתה כרוכה באסטרטגיה של חברת ניהול ההשקעות, אשר בחרו להעלים מידע זה ולא לפרסמו לציבור המשקיעים, מתוך מטרה שלא לפגוע בנכסי החברה. אנו סבורים כי לפסק דין זה עשויה להיות השלכה על חברות ישראליות הנסחרות בארצות הברית, אולם גם על חברות ציבוריות ישראליות אחרות, מאחר וסטנדרט הבחינה עשוי להיקלט בבתי המשפט בישראל.

13 אפריל 2011

על כל פנקס או מרשם המתנהל על פי דין לפעול על מנת למנוע טעויות וזיופים

בית המשפט המחוזי בנצרת בחן לאחרונה נוהל הקיים ברשם החברות, אשר מסדיר את העברת המניות מבעל מניות רשום לאדם אחר, לאור התכלית של המרשמים המתנהלים על פי דין. בית המשפט פירט את תכליתו של פנקסים ומרשמים אשר מתנהלים על פי דין, וציין כי הנם אמורים לוודא כי הם משקפים נאמנה את האמת כהוויתה ובכך להערים מכשולים בפני זייפנים ורמאים...

30 מרץ 2011

תיקון חוק התקשורת (בזק ושירותים) (תיקון מס' 49), התשע"א-2011, מיום 30 מרץ, 2011

ביום 30 מרץ, 2011, התקבל בכנסת בקריאה שלישית תיקון 49 לחוק התקשורת. תיקון זה, עוסק בהגבלת פעילותם של אתרי אינטרנט המפרסמים תכנים פוגעניים, חומרי תועבה קשים, הימורים וכן עוסק בהגבלת אתרי אינטרנט הקוראים להסתה וגעזנות. במסגרת התיקון, מוטלת חובת על ספק הגישה לאינטרנט ליידע את קהל לקוחותיו בדבר קיומם של אתרים בעלי תכנים פוגעניים כאמור, וכן על מתן אמצעים להתגוננות מפניהם לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים אלה. בתיקון לחוק נקבע כי הדרך שבה יעשה הדבר הינה, בין היתר, באמצעות שליחת עלוני מידע מודפסים ללקוחות בתחילת ההתקשרות ובמהלכה, פירסום המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה, ציון המידע בהסכם שנחתם עם המנוי. החידוש המשמעותי ביותר לטעמינו בתיקון זה, מצוי בחובה שהמחוקק מחיל על ספקי האינטרנט, הכוללים גם את חברות הסלולאר, ולפיה אלו יהיו חייבים להציע לקהל לקוחותיהם שירות יעיל לסינון אתרים בעלי תכנים פוגעניים. עוד קובע התיקון, כי השר יקבע בתקנות הוראות לספקים בדבר סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט ואפשרויות הגנה מפניהן. שירות זה יינתן על ידי הספקים ללא תוספת תשלום מעבר לתשלום שמשלם הלקוח בעד שירות הגישה בכללותו.

17 אפריל 2011

מפרק מופקד על אינטרס החברה בהשבת חובותיה אך גם נושא תפקיד מעין שיפוטי; הנשייה המובטחת מקימה זכות קניינית ומכך נובע שוויתור על הבטוחה צריך שייעשה במפורש

בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לדון בשאלת תפקידו של המפרק וחובותיו בזכויות נושים מובטחים. בית המשפט קבע, כי מפרק חברה ממלא מספר תפקידים. בכובעו האחד הוא מופקד על אינטרס החברה באיסוף נכסיה על מנת שתוכל להשיב לנושיה את מלוא חובם, כאשר בכובעו השני, נושא המפרק בתפקיד מעין-שיפוטי. בית המשפט קבע, כי תפקיד זה מעמיד את המפרק כגורם אובייקטיבי מול הגורמים השונים הקשורים לחברה, כך שהוא אינו חייב להילחם על האינטרסים של הגוף שהוא מייצג כמפרק אם לפי דעתו, מידת הצדק נמצאת בניגוד לאינטרסים אלה. עוד קבע בית המשפט, בין היתר, כי מפרק אינו יכול לתת סעד נוסף על זה שנתבקש, וסמכויותיו בקשר לתביעות חוב כוללות את האפשרות לדחותן, לקבלן במלואן או בחלקן או לדרוש ראיות נוספות. מפרק אינו יכול לאשר תביעת חוב בסכום גבוה משנתבקש בשל מחויבותו לשמירת האינטרסים של החברה, אופיו המעין-שיפוטי של תפקידו ומחובת תום-הלב המוטלת עליו. עוד קבע בית המשפט, בין היתר, כי נושה יכול לוותר על בטוחתו לטובת קופת הפירוק ולהגיש תביעת חוב על מלוא החוב כאשר הלכה מושרשת היא, כי הנשייה המובטחת מקימה זכות קניינית ומכך נובע שוויתור על הבטוחה צריך שייעשה במפורש. במקרה כזה אין מניעה עקרונית שהמפרק יגיע להסדר עם הנושים המובטחים על מנת לתת להם עדיפות בין הנושים הרגילים וזאת מכיוון שוויתור הנושים המובטחים על בטוחתם עשויה להועיל לקופת הפירוק. עם זאת, אם מבקשים הנושים המובטחים לוותר על נשייתם המובטחת, אזי לכל הפחות צריכים הנושים בדין קדימה להיות קודמים אליהם בסדר הנשייה.

15 מרץ 2011

בהתקיים התנאים שבפסיקה אין מקום לביטול החלטה המתירה המצאה מחוץ לתחום השיפוט

בית המשפט המחוזי בחיפה דן לאחרונה בבקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט ופירט את התנאים אשר נדרשים בטרם תותר המצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום המדינה. בית המשפט קבע, כי בבחינת השאלה האם להתיר המצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום יש לבחון שלושה תנאים מצטברים: האם למבקש "עילת תביעה טובה", האם מתמלאים התנאים הקבועים בחוק והאם בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה. בית המשפט קבע לעניין התנאי בדבר קיומה של "עילת תביעה טובה" כי בבקשה להיתר המצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט או ביטול ההיתר שניתן במעמד צד אחד, אין צורך בחקירה מעמיקה. בתוך כך, נקבע כי די בכך שהמבקש יראה כי קיים בסיס לתביעה ועילת התביעה ראויה להתברר. לעניין מילוי התנאים הקבועים בחוק, ציין בית המשפט כי החוק מציין מספר חלופות אשר בהתקיים אחת מהן, ניתן להורות על המצאת כתב תביעה אל מחוץ לתחום השיפוט. בכל האמור לפורום הנאות, תנאי זה נבחן לפי מבחן מירב הזיקות הרלוונטיות. במקרה דנן, קבע בית המשפט כי התקיימו שלושת התנאים למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט ומכאן כי אין מקום לביטול ההחלטה שהתירה המצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט.

13 אפריל 2011

ניתן ללמוד על הרשאה בלתי חוזרת על פי התנהגות השולח כלפי השלוח או כלפי צד שלישי

בית המשפט העליון דן לאחרונה בשאלה האם ניתן היה לרשום זכויות חכירה בנכס בהסתמך על מכתב התחייבות וייפוי כוח שניתנו בשנת 1957...

27 מרץ 2011

עובדי מועצה מקומית אשר לא קיבלו שכר במשך 6 חודשים זכאים לפיצויי הלנת שכר

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת דן לאחרונה בתביעתם של 55 עובדי המועצה האזורית בוסתאן אלמרג', ודן בשאלת זכאותם של העובדים לפיצויי הלנת שכר וזאת לאור אי תשלום שכרם מזה חצי שנה. בית הדין פסק, כי המועצה התנהלה באופן בזבזני ולא הוכיחה כל מאמץ להשיג תקציבים או מקורות כספיים אחרים לשם תשלום שכר עובדיה. כמו כן, בית הדין ציין כי מאחר ולא נעשו צעדי התייעלות כלשהם לצורך מציאת פיתרון למצבם העגום של עובדיה, אשר נפגעו קשות נוכח הפגיעה בפרנסתם, על המועצה לפצות את התובעים בפיצויי הלנה בשיעור של 25% מתקרת השכר הממוצע במשק. בנוסף, קבע בית הדין כי יתרת שכרם המולן של התובעים, ככל שהיא מעבר לשכר הממוצע במשק, תישא הפרשי הצמדה וריבית. עוד נקבע, כי השכר הקובע לצורך חישוב פיצוי הלנת שכר אינו כולל סכומים המהווים החזר הוצאות או זכויות סוציאליות להן זכאים התובעים.

07 אפריל 2011

הוספת צד שלישי לערבות בנקאית מהווה פגם מהותי בערבות המצדיק פסילת הצעה

בית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז דן לאחרונה בשאלה האם הוספת שם חייב לערבות בנקאית, אשר הינו אישיות משפטית נפרדת מהמציע במכרז, מהווה שינוי של נוסח הערבות העולה כדי פגם מהותי המצדיק את פסילת ההצעה. בית המשפט חזר על ההלכה הידועה וקבע כי פגם בערבות הבנקאית שקול לפגם מהותי בהצעה המביא לפסילתה וזאת הואיל והתנאי בדבר צירוף ערבות בנקאית להצעה הינו תנאי סף במכרז, וכן קבלת הצעה שלא עמדה בתנאי הסף של המכרז מהווה, ככלל, פגיעה בשוויון כלפי יתר המציעים אשר עשו מאמץ לעמוד בתנאי הסף שנקבעו בו וכן כלפי מציעים שנמנעו מלהשתתף במכרז ביודעם שאינם מקיימים תנאים אלה. בית המשפט הדגיש, כי הפקדת ערבות בנקאית היא מן התנאים החשובים והמהותיים במכרזים של רשויות ציבוריות ועל כן יש להקפיד הקפדה יתרה ודווקנית אחר מילויים. במקרה דנן, קבע בית המשפט כי צירוף ערבות מאת צד שלישי, אשר אינו המציע במכרז מהווה שינוי מהותי של תנאי הערבות ובתוך כך פגם מהותי בערבות. לפיכך, במצב דברים זה, נקבע כי לא ניתן להכשיר את נוסח הערבות שהוגשה, שכן בכך נפגע עיקרון השוויון בין המתחרים וניתן לזוכה לכאורה, יתרון בלתי הוגן על פני יתר המציעים, לרבות מציעים פוטנציאליים.