תכנית אכיפה פנימית כתרופת נגד לאמצעי אכיפה מנהליים בניירות ערך

בפברואר 2011 נכנס לתוקף תיקון 45 לחוק ניירות ערך. תכלית התיקון היא להקנות לרשות ניירות ערך ("הרשות") מנגנון אכיפה שיגביר את הציות להוראות החוקים המסדירים את דיני ניירות ערך. מכוח מנגנון זה, שזכה להדים רבים, תוקם ועדה מינהלית, שתהיה מוסמכת להטיל על המפר אמצעי אכיפה מינהליים.
עובר לתיקון, מנגנוני האכיפה העיקריים שעמדו בידי הרשות היו ההליך הפלילי והטלת עיצומים כספיים (מעין קנסות). אלא שהשימוש בהליכים פליליים כאמצעי לאכיפת עבירות על חוקי ניירות הערך הוא מורכב, מסורבל ועלויותיו גבוהות. כמו כן, התוצאה המשפטית – פסק הדין – ניתן לאחר שנים רבות. זאת, לצד חוסר ההתאמה, במקרים מסוימים, בין חומרת ההפרה לשימוש בהליך הפלילי, המתבטא בכך שהפרות מסוימות של חוק ניירות ערך, שהן במהותן 'קלות ערך', אינן מצדיקות את חומרתו של עונש המאסר ואת הטלת הקלון הכרוך באישום פלילי על מי שההליך הופעל כנגדו. מציאות זו, בצירוף העדר היעילות של מנגנוני האכיפה הפרטיים בישראל, כתובענות ייצוגיות, הובילה להשתרשות מצב בו הפרות מסוימות של דיני ניירות ערך אינן מטופלות באופן יעיל. התיקון אמור לסייע בפתרון בעיה זו.
אחד התחומים הנוספים בהם עוסק התיקון הוא הרחבת האחריות האישית של המנכ"ל לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע הפרה של חוק ניירות ערך בידי התאגיד ועובדיו. כך, למשל, אחריות זו עשויה לחול במקרה בו עובד של החברה סחר במניות החברה כשמידע פנים בידו. במקרה שכזה, מוסמכת הוועדה המינהלית לנקוט בהליכי אכיפה מינהליים נגד מנכ"ל החברה, אף שלא נטל חלק פעיל בביצוע המעשה האסור ובכלל זאת, להטיל עליו עיצום כספי או אף לאסור עליו לכהן כנושא משרה בתאגיד מדווח במשך תקופה של עד שישה חודשים.
נשאלת השאלה, האם תאגיד ומנכ"ל יכולים לצמצם את אחריותם, הרחבה ממילא, ושהורחבה עוד בעקבות התיקון ? חברה שתאמץ תכנית אכיפה פנימית, לא זו בלבד שתהיה חברה ציבורת 'טובה' יותר (באשר באימוץ תכנית שכזו יכירו הפועלים מטעם החברה את חוקי ניירות הערך ויפעלו לציית, התאגיד ויחידיו, לדיני ניירות ערך), תכנית שכזו תגרום לכך שבחברה יגובשו נהלים פנימיים שימדדו את אכיפתה ויעילותה, ייערך מיפוי ודירוג הסיכונים העסקיים החוץ והפנים ארגוניים, העובדים יעודדו לדווח על סטייה מהנהלים ויהיה וידוא שהוראות החוקים החלים על התאגיד נשמרים. תכנית שכזו, בשימוש נכון, יכולה להקנות חסינות, או למצער תרופת נגד, מפני אחריות פלילית או אזרחית ונגד אמצעי אכיפה מינהליים.
עם זאת, חשוב להיות מודעים לכך שאימוץ תכנית אכיפה פנימית לכשעצמו, אינו מקנה הגנה כאמור. רק תכנית שנתפרה היטב (לרבות משפטית, על ידי מומחה בתחום) למידותיה של החברה ונאכפת על ידי הדירקטוריון, תיחשב לתכנית העומדת בדרישת החוק, וככזו שעשויה להעניק חסינות מאחריות פלילית, אזרחית או מינהלית.