בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לדון בשאלת תפקידו של המפרק וחובותיו בזכויות נושים מובטחים. בית המשפט קבע, כי מפרק חברה ממלא מספר תפקידים. בכובעו האחד הוא מופקד על אינטרס החברה באיסוף נכסיה על מנת שתוכל להשיב לנושיה את מלוא חובם, כאשר בכובעו השני, נושא המפרק בתפקיד מעין-שיפוטי.
בית המשפט קבע, כי תפקיד זה מעמיד את המפרק כגורם אובייקטיבי מול הגורמים השונים הקשורים לחברה, כך שהוא אינו חייב להילחם על האינטרסים של הגוף שהוא מייצג כמפרק אם לפי דעתו, מידת הצדק נמצאת בניגוד לאינטרסים אלה.
עוד קבע בית המשפט, בין היתר, כי מפרק אינו יכול לתת סעד נוסף על זה שנתבקש, וסמכויותיו בקשר לתביעות חוב כוללות את האפשרות לדחותן, לקבלן במלואן או בחלקן או לדרוש ראיות נוספות. מפרק אינו יכול לאשר תביעת חוב בסכום גבוה משנתבקש בשל מחויבותו לשמירת האינטרסים של החברה, אופיו המעין-שיפוטי של תפקידו ומחובת תום-הלב המוטלת עליו.
עוד קבע בית המשפט, בין היתר, כי נושה יכול לוותר על בטוחתו לטובת קופת הפירוק ולהגיש תביעת חוב על מלוא החוב כאשר הלכה מושרשת היא, כי הנשייה המובטחת מקימה זכות קניינית ומכך נובע שוויתור על הבטוחה צריך שייעשה במפורש. במקרה כזה אין מניעה עקרונית שהמפרק יגיע להסדר עם הנושים המובטחים על מנת לתת להם עדיפות בין הנושים הרגילים וזאת מכיוון שוויתור הנושים המובטחים על בטוחתם עשויה להועיל לקופת הפירוק. עם זאת, אם מבקשים הנושים המובטחים לוותר על נשייתם המובטחת, אזי לכל הפחות צריכים הנושים בדין קדימה להיות קודמים אליהם בסדר הנשייה.