מנהל בחברה מסר מספר שיקים לניכיון ובגינם קיבל סכומי כסף במזומן. לאחר שנתגלה כי לא היה כיסוי לשיקים, הוגשה התביעה.
בית המשפט קבע, כי ניכיון שיקים הינו במהותו הלוואה וכשכזה כפוף לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ולמגבלות הקבועות בו. במסגרת עסקת ההלוואה, אדם המבקש לעשות ניכיון לשיק, פונה למי שעיסוקו בכך, מקבל ממנו סכום כסף ומוסר תמורתו שיק דחוי בסכום העולה על הסכום המתקבל. הפער בין הסכומים הינו למעשה סכום הריבית שגובה "המלווה".
לאור דרישות החוק, תנאי סף להגשת תביעה במקרה של הפרה הינו צירוף העתק של חוזה ההלוואה. חוזה זה, הוא אשר יוצר את חיוב הנתבע במסגרת עסקת היסוד, ובהיעדרו לא קמה עילת תביעה. יש לציין כי אין מדובר בדרישה טכנית בלבד, אלא בעניין מהותי החל על הסכמי הלוואה חוץ בנקאיים בלבד.
אשר על כן, ומכיוון שניכיון השיקים הוכר כהלוואה החוסה תחת חוק הלוואות חוץ בנקאיות, ומכיוון שלתביעה שהוגשה במקרה זו לא צורף הסכם הלוואה תקף הנדרש על פי החוק, נדחתה התביעה.
פורסם ב אפיק משפטי 124 17.04.2013