חברה ארגנה קבוצת רכישה שהתמודדה במכרז לרכישת קרקע. מנהל מיסוי מקרקעין החליט למסות את המשיבה במס רכישה, מס מכירה ומס שבח כאילו היתה קבלן ולא מתווך. בית המשפט העליון קבע כי נטל ההוכחה חל על הנישום ולא על רשות המסים, להראות כי הוא מתווך ולא רוכש ומוכר מקרקעין.
בית המשפט קבע, כי ההגדרה של עסקת רכישה לעומת עסקת תיווך תיקבע על פי מבחן כלכלי-מהותי ולאו דווקא על פי לשון החוזים, כינוי העסקאות בפי הצדדים או האופן בו חושב שכרו של מארגן קבוצת הרכישה (גם אם, למשל, זכה רק לעמלה בשיעור הנגזר מעלות הקרקע). בית המשפט ציין מספר מבחני עזר כגון מבחן הרווח והסיכון הכלכלי, מידת מעורבותו של המארגן בהקמת הדירות והפרויקט, ההסכמים עליהם חתמו המשתכנים, אופן הצגת הפרויקט למשתכנים וכיצד נתפס בעיניהם ומבחנים נוספים. במקרה זה נקבע שיש להשיב את התיק לועדת הערר כדי שתבחן את המבחנים השונים.
פורסם ב אפיק משפטי 124 17.04.2013