הסתרת מידע על עניין אישי על ידי דירקטור באישור עסקה מהווה עבירה פלילית גם ללא נזק לחברה

דירקטור בחברה (שקרסה), בצד תפקידו הפורמאלי, יזם רבות מעסקאותיה של החברה, והיה גורם דומיננטי ומרכזי בניהול המו"מ לגביהן, בגיבוש פרטי העסקאות, בהתווייתן ובאישורן. כן נהנה מהשפעה ניכרת על כמה מנושאי המשרה ובעלי העניין בחברה. הואיל והגדרת בעל שליטה הינה בעל היכולת להשפיע על התנהלות התאגיד קבע בית המשפט כי הדירקטור היה, בצד היותו נושא משרה, גם בעל שליטה בחברה.
בעסקה (עסקה חריגה שהיתה עשויה להיות לה השפעה מהותית על החברה) שהובאה לאישור הדירקטוריון ובה היתה מעורבת הלוואה לאדם שאותו דירקטור היה איתו בקשרים חברתיים ועסקיים והיה חייב לו כספים רבים, לא יידע הדירקטור את החברה על קשרים אלה ועל עניינו האישי בעסקה ואף הצהיר כי אין לו עניין אישי בחברה, והחברה אישרה את העסקה.
הדירקטור הורשע בעבירה על חוקי ניירות ערך (הואיל והחברה היתה חברה ציבורית), אך גם בעבירות של קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.
בית המשפט קבע כי אין צורך בפגיעה כלכלית בתאגיד ועצם שלילת המידע מהתאגיד היא העבירה, ויש להחמיר בענישה בעבירות מסוג זה. מכיוון שמדובר בעבירות שבוצעו תוך תכנון מלא, כשהנאשם משך בחוטים ועשה זאת מטעמים כלכליים, הואיל והנאשם הגיע להסדר טיעון גזר בית המשפט רק עונש מאסר של 8 חודשים בפועל ועוד מאסר על תנאי וקנס כספי.