חברה התקשרה עם מפיצה בהסכם הפצה בלעדי והעבירה לה גם שמות לקוחות פעילים. המפיצה ביקשה למכור את פעילותה לצד שלישי ופנתה לחברה כדי לתת לחברה זכות ראשונים לרכוש את הפעילות. החברה סירבה וטענה כי המפיצה לא רשאית למכור הפעילות אך המפיצה מכרה למרות זאת את פעילותה, לרבות מסד הנתונים ורשימת הלקוחות שלה. החברה עתרה לבית המשפט להורות על מתן צו מניעה האוסר על רוכש פעילות המפיצה לעשות שימוש ברשימת הלקוחות בטענה כי לקוחות אלה שלה הם.
בית המשפט דן בשאלה האם במסגרת ההסכם רכשה למעשה המפיצה את פרטי הלקוחות באופן מלא ובלתי חוזר או שמא פרטים אלה נמכרו לצורך ביצוע מלאכת ההפצה בלבד ולא כנכסים הניתן למכרם. בית המשפט קבע, כי ביחסים בין הצדדים הייתה המפיצה "מפיץ עצמאי" אשר רשימת הלקוחות להם שיווקה את המוצר הייתה בבעלותה המלאה ולא בבעלות החברה ורשימת הלקוחות ופרטיהם למעשה נרכשו במסגרת ההסכם והועברו למפיצה באופן מלא ובלתי חוזר. עוד קבע בית המשפט, כי רשימת הלקוחות אשר הועברו במסגרת ההסכם מהווה "סוד מסחרי" וכן כי יש בהימנעות החברה ממימוש זכותה לרכוש את פעילות המפיצה יש כדי ללמד שבזמן אמת החברה לא ראתה חשיבות מספקת ברכישה חוזרת של סוד מסחרי זה במחיר אותו היה מוכן הצד השלישי לשלם למפיצה.