חברה שיווקה פרויקט בחו"ל כאשר בפועל החברה שימשה לא רק כמשווק בישראל אלא גם כיזם בחו"ל. בית המשפט קבע, כי בפועל מדובר בהסכמים אשר במהותם ותוכנם הינם הסכמי תיווך. משכך, המשווקת הינה למעשה מתווכת במקרקעין וחלות עליה הוראות חוק המתווכים במקרקעין. חוק המתווכים קובע, כי על המתווך במקרקעין שיש לו עניין אישי בעסקה החובה לעדכן לקוח טרם התקשרותו בעסקה בעניינו האישי ולקבל הסכמתו בכתב. בית המשפט קבע, כי רק בדיעבד נודע על זהות האינטרסים בין המתווכת לבין החברה היזמית האמונה על ביצוע העסקה וכי אותה זהות לא גולתה לתובע אלא אף הוסתרה. עוד קבע בית המשפט, כי קיימות עילות ביטול ההסכמים באשר המדובר בהטעיה עוד טרם המצג החוזי וכי לולא מצגי השווא שהוצגו טרם החתימה על הסכמי השיווק הללו לא היו נחתמים על ידי התובע. בית המשפט קיבל את התביעה, ביטל את ההסכמים ופסק השבה של הסכומים ששולמו.
בית המשפט מצא את מנהל החברה ובעל מניות עיקרי בה אחראי אישית לאחר שקבע כי הוא נהג בחוסר תום לב כלפי התובע לפני החתימה על ההסכמים ואחריהם, הוא שהקים את החברה היזמית בחו"ל והיה בה בעל מניות והוא ששלט וניהל אותה כל העת ומשך בחוטים בכל מעשי התרמית. אין מדובר בהרמת מסך אלא בהטלת אחריות אישית על אורגן של חברה בשל פעולותיו הוא, גם אם עשה אותן בשם החברה.
פורסם ב אפיק משפטי 160 03.09.2014