אפיק משפטי 160 03.09.2014

עדכוני חקיקה ופסיקה

26 אוגוסט 2014

יש להעדיף סיכוי לשיקום החברה בהסדר נושים, על פני פירוק

חברה פרטית אשר נקלעה לקשיים עצרה תשלומים לספקים ונותני שירותים שלה והגישה מיוזמתה בקשה להקפאת הליכים. במסגרת הבקשה הדגישה החברה כי היא אמורה לקבל כספים בסכומים ניכרים במהלך השנה הקרובה, דבר אשר עשוי בסבירות גבוהה להקטין את החובות שלה כלפי מספר גדול של נושים. כמו כן, צירפה לבקשה מעין תוכנית הבראה לחברה. בית המשפט נעתר לבקשה (בתנאים מסוימים) וקבע כי יש לבחור בדרך זו של הקפאה הליכים כאשר הדבר אפשרי וניתן להעמיד את החברה על רגליה ולשקמה לטובות הנושים, עובדיה, והחברה בכללותה. בכך, תימנע קריסה שתגרום לנזקים משמעותיים יותר. במקרה דנן, קבע בית המשפט כי גם אם מדובר בשלבים ראשוניים של גיבוש הסדר נושים, בחירה בדרך זו של הקפאה הליכים היא לא רק ראויה אלא גם מתבקשת.

28 אוגוסט 2014

אורגן של חברה אשר בפועל מושך בחוטים במעשה מרמה של החברה יהיה אחראי אישית

חברה שיווקה פרויקט בחו"ל כאשר בפועל החברה שימשה לא רק כמשווק בישראל אלא גם כיזם בחו"ל. בית המשפט קבע, כי בפועל מדובר בהסכמים אשר במהותם ותוכנם הינם הסכמי תיווך. משכך, המשווקת הינה למעשה מתווכת במקרקעין וחלות עליה הוראות חוק המתווכים במקרקעין. חוק המתווכים קובע, כי על המתווך במקרקעין שיש לו עניין אישי בעסקה החובה לעדכן לקוח טרם התקשרותו בעסקה בעניינו האישי ולקבל הסכמתו בכתב. בית המשפט קבע, כי רק בדיעבד נודע על זהות האינטרסים בין המתווכת לבין החברה היזמית האמונה על ביצוע העסקה וכי אותה זהות לא גולתה לתובע אלא אף הוסתרה. עוד קבע בית המשפט, כי קיימות עילות ביטול ההסכמים באשר המדובר בהטעיה עוד טרם המצג החוזי וכי לולא מצגי השווא שהוצגו טרם החתימה על הסכמי השיווק הללו לא היו נחתמים על ידי התובע. בית המשפט קיבל את התביעה, ביטל את ההסכמים ופסק השבה של הסכומים ששולמו. בית המשפט מצא את מנהל החברה ובעל מניות עיקרי בה אחראי אישית לאחר שקבע כי הוא נהג בחוסר תום לב כלפי התובע לפני החתימה על ההסכמים ואחריהם, הוא שהקים את החברה היזמית בחו"ל והיה בה בעל מניות והוא ששלט וניהל אותה כל העת ומשך בחוטים בכל מעשי התרמית. אין מדובר בהרמת מסך אלא בהטלת אחריות אישית על אורגן של חברה בשל פעולותיו הוא, גם אם עשה אותן בשם החברה.

19 אוגוסט 2014

אין לייחס חובות החברה לבעל מניות אשר עשה כל שביכולתו להציל כלכלית את החברה

במסגרת תביעת תשלום זכויות על פי דין של עובדות לשעבר נגד חברה בהן עבדו ובעל מניותיה עלתה הטענה לפיה יש לייחס את חובות החברה לבעל השליטה בחברה הואיל ולבעל השליטה היה תפקיד מרכזי בה והוא ניהל את החברה באופן קלוקל תוך בזבוז כספיה על עניינים שאין להם קשר לטובת החברה וקידומה. בית הדין קבע שהכלל הוא כי חברה היא תאגיד, הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו ולא ייתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו. יש לבחון האם נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות. כך למשל, במקרים של תרמית, ערוב נכנסים, מימון עצמי קטן ביותר וכיוצ"ב. במקרה זה התרשם בית הדין כי החברה נקלעה לקשיים אמיתיים. בעל המניות ביצע מספר ניסיונות נואשים לגייס משקיעים לחברה ואף ביצע מספר מהלכים עסקיים, אשר בבסיסם תכליות ראויות, הן כלכלית והן חברתית, הנוגעות לעובדי החברה וצדדים שלישיים. בעל המניות לא הפיק כל תועלת כלכלית מהמהלך ועשה כל שביכולתו למנעו ואף השקיע הון אישי שירד לטמיון, הכל במטרה להגן על נכסי החברה. בנסיבות אלה, בית הדין קבע כי אין מקום להסיט את מסך ההתאגדות ולחייב את בעל המניות בחובות החברה או בחלק מהם.

19 אוגוסט 2014

עיון בתכתובות מקצועיות של עובד בדואר האלקטרוני מחייבת קבלת הסכמתו המפורשת מראש

מעסיק חדר לתיבת הדואר האלקטרוני של עובד לאחר עזיבתו את החברה ועיין בתכתובת הנוגעות לעבודה ואף בתכתובות אישיות שהגיעו לתיבת הדואר לאחר סיום העסקתו וזאת מבלי ליידע אותו ומבלי לקבל הסכמתו. העובד תבע את מעסיקו לשעבר, בין היתר בגין עגמת נפש בשל פגיעה בפרטיות עקב כניסת המעביד לתיבת הדואר האלקטרוני שלו במקום העבודה. נקבע כי מעסיק אינו רשאי להיכנס לנתוני תוכן של התכתבות אישית של העובד ולהפר בכך פרטיותו, גם אם השימוש שעשה העובד בתיבה המקצועית חרג מההרשאה שקיבל. הסכמת העובד צריך שתינתן במפורשת, מדעת ומרצון חופשי מראש. ככל שמדובר בחדירה לתיבה דואר אלקטרוני מעורבת (לשימוש אישי ועבודה) נדרשת הסכמתו הספציפית של העובד לכל פעולת חדירה של המעסיק לתוכן התכתובת האישית שלו וזאת להבדיל מתכתובת מקצועית באותה תיבה. בענייננו, נוכח תוכן המסמכים שגולו, שהינם מקצועיים, הסכמת התובע, שניתנה בכתב, והעדר הוכחת סוג תיבת הדואר שהייתה לו בעבודה, הביאה את בית הדין לעבודה לדחות רכיב תביעה זה.

17 אוגוסט 2014

חברה למטרת פרויקט ספציפי מהווה סיכון לאפשרות גביית כספים ממנה ולכן יאושר עיקול נגדה

במסגרת תביעה שהגישה חברה ישראלית נגד חברה זרה, נתבקש בית המשפט להטיל עיקול זמני על זכויותיה של החברה הזרה אצל צדדים שלישיים, בגובה סכום התביעה - כ146 מליון ש"ח. בית המשפט נתן עיקול במעמד צד אחד וביטולו התבקש...

21 אוגוסט 2014

הסכם שמטרתו הפרת חוק התכנון והבנייה בטל מעיקרו ולא ניתן לקבל סעד של פיצוי או אכיפה מכוחו

חברה יזמית התקשרה עם רוכש בהסכם ובו בין היתר הסכמת הצדדים לבצע חלוקה של דירת מגורים אחת לשתי דירות מגורים באופן בלתי חוקי ובניגוד לאמור בהיתר שניתן לבנייה. רוכש הדירה עמד על ההסכם ודרש את ביצועו או לחילופין פיצוי בשל אי קיומו...

11 אוגוסט 2014

לא ניתן לבטל חוזה בשל טעות בכדאיות העסקה

חברת היסעים רכשה רכבים לאחר שסברה כי כלי הרכב שרכשה מתאימים לשינויים אותם ביקשה לבצע על מנת להתאימם לצרכי הסעות. אולם, משנתגלו ליקויים בכלי הרכב עקב ביצוע התאמות על רקע העדר התאמה טכנית, טענה חברת ההיסעים לפגמים בכלי הרכב ולביטול הסכמי הרכישה...

10 אוגוסט 2014

מכרז ביטוח של גוף ציבורי כמו עירייה חייב להיות מכרז גמיש המאפשר מרחב שיקול דעת

עירייה פרסמה מכרז לקבלת הצעות לעריכת ביטוחי העירייה מחברות ביטוח. חברת ביטוח הגישה הצעתה תוך שהיא מצרפת מסמך ובו תוספות ושינויים למפרט שצורף למכרז והעירייה התירה זאת, בטענה כי יש צורך במכרזי ביטוח של עיריות נהוג לערוך שינויים טכניים מסוימים במפרט הטכני וכי בפרקטיקה קיימת גמישות במכרזי ביטוח. הוגשה עתירה על פגמים שנפלו בעת בחירת החברה הזוכה...