עדכוני חקיקה ופסיקה

אין לייחס חובות החברה לבעל מניות אשר עשה כל שביכולתו להציל כלכלית את החברה

19 אוגוסט 2014
הדפסה

במסגרת תביעת תשלום זכויות על פי דין של עובדות לשעבר נגד חברה בהן עבדו ובעל מניותיה עלתה הטענה לפיה יש לייחס את חובות החברה לבעל השליטה בחברה הואיל ולבעל השליטה היה תפקיד מרכזי בה והוא ניהל את החברה באופן קלוקל תוך בזבוז כספיה על עניינים שאין להם קשר לטובת החברה וקידומה.

בית הדין קבע שהכלל הוא כי חברה היא תאגיד, הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו ולא ייתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו. יש לבחון האם נעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות. כך למשל, במקרים של תרמית, ערוב נכנסים, מימון עצמי קטן ביותר וכיוצ"ב. במקרה זה
התרשם בית הדין כי החברה נקלעה לקשיים אמיתיים. בעל המניות ביצע מספר ניסיונות נואשים לגייס משקיעים לחברה ואף ביצע מספר מהלכים עסקיים, אשר בבסיסם תכליות ראויות, הן כלכלית והן חברתית, הנוגעות לעובדי החברה וצדדים שלישיים. בעל המניות לא הפיק כל תועלת כלכלית מהמהלך ועשה כל שביכולתו למנעו ואף השקיע הון אישי שירד לטמיון, הכל במטרה להגן על נכסי החברה. בנסיבות אלה, בית הדין קבע כי אין מקום להסיט את מסך ההתאגדות ולחייב את בעל המניות בחובות החברה או בחלק מהם.