במסגרת תביעה שהגישה חברה ישראלית נגד חברה זרה, נתבקש בית המשפט להטיל עיקול זמני על זכויותיה של החברה הזרה אצל צדדים שלישיים, בגובה סכום התביעה - כ146 מליון ש"ח. בית המשפט נתן עיקול במעמד צד אחד וביטולו התבקש.
בית המשפט אישר את העיקול אך הפחיתו לסכום של 55 מליון ש"ח. בית המשפט קבע כי על המבקש סעד זמני להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי היה ולא ינתן הצו עולה חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין. כך, הדגש במתן צו העיקול הזמני מושתת על הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של המבקש עד למועד פסק הדין ולא מעבר לכך. בית המשפט כי אין בעובדה שהמדובר בחברה זרה, הנעדרת נכסים בישראל, משום הוכחה לקיומה של הכבדה צפויה על קיום פסק הדין, אשר נדרשת לשם עיקול זמני. אולם משהוכח כי מדובר בחברה אשר הוקמה לצורך פרויקט העומד להסתיים, כך שהמשך קיומה, כלל אינו ברור, עולה החשש כי היה ולא יינתן עיקול, לא יהיה מהיכן לגבות כספי פסק הדין, ככל שינתן ולכן אישר עיקול חלקי.
פורסם ב אפיק משפטי 160 03.09.2014