בבחינת הסדר כובל יש לבחון את סוג המוצר והאם הוא דורש קניה באזור גיאוגרפי מוגבל או שהקונה מגיע במיוחד למקום לשם הרכישה

בערר שהגישה לאחרונה חברת הולנדיה נגד החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים נקבע, כי הסכם בלעדיות אינו מהווה הסדר כובל אם באיזור הגיאוגרפי בו הוא חל פועלים מתחרים ושטחי מסחר אשר יכולים להוות חלופה עבור מתחרים.

הולנדיה הגישה את הערר נגד החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, לפיה הסכמי שכירות שחתמה עמינח עם בעלי זכויות במקרקעי מרכזים מסחריים לפיהם לא תתאפשר הפעלה של חנות למכירת מזרנים בשטחי המרכזים המסחריים, אינם מהווים הסדר כובל.

בית הדין להגבלים עסקיים קבע, כי מאחר ורכישת מזרנים הינה קנייה מחושבת ומתוכננת, החיפוש אחר מזרנים איננו מצטמצם למרכז מסחרי מסוים ואף איננו מצטמצם דווקא למרכזים מסחריים פתוחים עם שטחי חנויות גדולים. יתרה מכך, נקבע כי קיומו או העדרו של חשש לפגיעה בתחרות, הנובע מתניית בלעדיות במרכז מסחרי, איננו יכול למצות עצמו בסקירת החנויות הקיימות בפועל, אלא נדרשת גם בחינה של שטחי המסחר הפוטנציאליים בהם ניתן להקים חנויות מתחרות. במקרה זה, תניות הבלעדיות אינן מגבילות או עלולות להגביל את התחרות בחלק ניכר מן השווקים הנוגעים לעניין, ואף אין בהן כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשווקים אלו, ועל כן ההסכמים בין עמינח לבעלי המרכזים המסחריים אינם מהווים הסדרים כובלים.