דייר אשר פלש לשטח משותף בבניין ועשה בו שימוש בלעדי לא ייחשב כבעל זיקת הנאה מכוח שנים

לבית המשפט הוגשה בקשה להורות על סילוק ידו של דייר בבניין משותף, אשר עשה במשך שנים שימוש בלעדי בחצר ובמחסן של הבניין המשותף. הדייר הפולש טען כי קנה זכות לשימוש בלעדי בחצר ובמחסן מכוח זיקת הנאה בשל השימוש הבלעדי שעשה לאורך שנים בשטח המשותף.
בית המשפט בחן את שלושת התנאים לקיום זיקת הנאה: הראשון, הזכות נושא השימוש היא זכות הראויה להיות זיקת הנאה; השני, תקופת השימוש היא בת שלושים שנים רצופות והשלישי, במשך התקופה הנ"ל לא נתקבלה התנגדות בכתב מצד בעלי המקרקעין.
בית המשפט קבע בין היתר כי ההנאה שהפיק הדייר מהשטח היא רחבה בהיקפה, באופן החורג מהתוכן המקובל של זיקות הנאה. כמו כן, נקבע כי השימוש הבלעדי והממושך בחצר ובמחסן לאורך השנים אינו מקים זיקת הנאה ועל כן הורה על סילוק ידו של הדייר מהחצר והמחסן של הבית המשותף.