חייב הקים שורה ארוכה של חברות באמצעות צדדים שלישיים המקורבים לו ובאמצעות חברות אלה הפעיל את עסקיו. מנהל מיוחד בפשיטת רגל הגיש בקשה לייחס לחברה את חובותיו של מי שנחזה להיות הבעלים שלה בהיותו בעליה הסמוי ו/או השותף הסמוי בכל אחת מהחברות. המנהל המיוחד טען שחברות אלו הוקמו במטרה להתחמק מנושים של החייב.
בית המשפט קבע כי ההלכה שקבעה כי הרמת מסך תבוצע במקרים מצומצמים ביותר של שימוש לרעה במסך ההתאגדות הורחבה כיום כך שניתן להרים מסך גם בתביעות הנשענות על עקרונות של תום לב ושיקולי צדק.
במקרה דנן, נקבע כי החייב הוא למעשה בעליה הסמוי של כל אחת מהחברות והיה במשך כל אותם שנים הרוח החיה ובעל השליטה בחברות למרות שדאג להקים שורה של חברות מדומות בהן דיווח על עצמו כעובד שכיר. כמו כן, דוחות שהוצגו הראו כי אין הפרדה ברורה בין חשבונותיו של החייב לחשבונות החברה. אשר על כן, נקבע כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולייחס לחברה את חובותיו של בעל השליטה בה.
פורסם ב אפיק משפטי 157 23.07.2014