אפיק משפטי 157 23.07.2014

עדכוני חקיקה ופסיקה

09 יולי 2014

חלוקת דיבידנד תתאפשר רק כאשר החברה בעלת יכולת פירעון

חברה פנתה לבית המשפט בבקשה לאשר חלוקת דיבידנד לחברת האם שלה וזאת כנגד הפחתת מלוא יתרת החוב של חברת האם כלפיה ושימוש בעודפי הנזילות שהופקו מפעילותה השוטפת. החוק קובע, שחברה רשאית לבצע חלוקה מתוך רווחיה ובלבד שתעמוד בהתחייבויותיה הקיימות והצפויות. דרישות אלה מוגדרות כמבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון. בית המשפט מתבסס על מדדים כלכליים ועסקיים לעניין בחינת מצב החברה תוך שהוא מביא בחשבון גם את אינטרסי נושיה. בית המשפט קבע כי ניתן לאשר ביצוע חלוקה שאינה מקיימת את מבחן הרווח ובלבד ששוכנע כי מתקיים מבחן יכולת הפירעון. בנסיבות דנן קבע בית המשפט כי כלל הנתונים שהוצגו מעידים על כושרה של החברה להחזיר חובותיה והתחייבויותיה בהגיע מועד פירעונם וקיומם. בהתקיים מבחן יכולת הפירעון אושרה חלוקת הדיבידנד על ידי החברה.

07 יולי 2014

ניתן ליחס לחברה את חובותיו של 'בעל מניות סמוי' אם היה הרוח החיה בחברה תוך עירוב נכסים

חייב הקים שורה ארוכה של חברות באמצעות צדדים שלישיים המקורבים לו ובאמצעות חברות אלה הפעיל את עסקיו. מנהל מיוחד בפשיטת רגל הגיש בקשה לייחס לחברה את חובותיו של מי שנחזה להיות הבעלים שלה בהיותו בעליה הסמוי ו/או השותף הסמוי בכל אחת מהחברות. המנהל המיוחד טען שחברות אלו הוקמו במטרה להתחמק מנושים של החייב. בית המשפט קבע כי ההלכה שקבעה כי הרמת מסך תבוצע במקרים מצומצמים ביותר של שימוש לרעה במסך ההתאגדות הורחבה כיום כך שניתן להרים מסך גם בתביעות הנשענות על עקרונות של תום לב ושיקולי צדק. במקרה דנן, נקבע כי החייב הוא למעשה בעליה הסמוי של כל אחת מהחברות והיה במשך כל אותם שנים הרוח החיה ובעל השליטה בחברות למרות שדאג להקים שורה של חברות מדומות בהן דיווח על עצמו כעובד שכיר. כמו כן, דוחות שהוצגו הראו כי אין הפרדה ברורה בין חשבונותיו של החייב לחשבונות החברה. אשר על כן, נקבע כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולייחס לחברה את חובותיו של בעל השליטה בה.

08 יולי 2014

הסכם עקרונות ראשוני להפצת מוצרים עשוי ליצור יחסים משפטיים מחייבים בין הצדדים לו

צדדים חתמו ביניהם על הסכם עקרונות ראשוני במסגרתו נקבע כי צד אחד יפסיק לשמש כמפיץ ויחל לשמש כסוכן עבור הצד השני להסכם העקרונות. אחד הצדדים ביקש שלא לראות בהסכם העקרונות כהסכם מחייב, מכיוון שלטענתו אין בין הצדדים כל יחסים מחייבים עד לכריתת החוזה הסופי והמחייב. בית המשפט קבע כי הסכמת צדדים להסכם הראשוני לפיה בעתיד ייחתם ביניהם הסכם מפורט, עשויה להתפרש בדרכים שונות ויש לתור אחר כוונת הצדדים. הצדדים מוחזקים כמי שלא ראו בהסכם המוקדם בסיס להתקשרות מחייבת, אך חזקה זו ניתנת לסתירה אם מוכח שכוונת הצדדים הייתה להתקשר באופן מחייב כבר בשלב החוזה הראשון. אין להסיק מכותרת המסמך על כוונת הצדדים. אשר על כן, ובמקרה דנן קבע בית המשפט שהצדדים התכוונו לכך שהסכם העקרונות יכנס לתוקף כבר ממועד החתימה, שהם יפעלו לפיו וימשיכו לנהל משא ומתן לגבי נושאים נוספים שלא נכללו בהסכם העקרות ואשר יוסדרו סופית בהסכם המפורט.

06 יוני 2014

אי מסירת הודעה על תנאי עבודה תעביר את נטל ההוכחה אל המעביד

עובד תבע את המעסיק בין היתר לתשלום עמלות. על פי הסכם העבודה העובד היה צריך לקבל עמלות על פי מדיניות החברה, כפי שתימסר לעובד בכתב מפעם לפעם. עמדת העובד הייתה כי בפועל החברה לא העבירה פירוט בדבר תנאי העסקתו, כקבוע בחוק הודעה לעובד. על פי חוק הודעה לעובד במקום בו המעסיק לא מסר הודעה לעובד שהוא חייב במסירתה, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בעניין השנוי במחלוקת. במקרה דנן, נקבע כי הן על פי ההסכם בין הצדדים והן מכוח חוק הודעה לעובד ותקנותיו, הייתה החברה מחויבת לפרט, בכתב, מהי מדיניות תשלום עמלות. הואיל והחברה לא הוכיחה מה בדיוק היה הסיכום בנוגע לעמלות התיווך, נקבע כי העובד זכאי לתשלום עמלות כפי שפירט.

07 יולי 2014

הערת אזהרה ומשכון חסרי כל תוקף משפטי אם נרשמו בהמשך להסכם הלוואה למראית עין

בין מלווה ללווה נחתם הסכם הלוואה ומכוחו נרשמו הערת אזהרה ומשכון על זכויות הלווה בדירת מגוריו. לימים, הלווה נקלע לקשיים כלכליים ומונה לו כונס נכסים אשר טען כי הסכם ההלוואה הינו למראית עין ומשכך, יש להסיר את הערת האזהרה והמשכון שנרשמו מכוחו לטובת המלווה. בית המשפט קבע כי הסכם ההלוואה אכן היה הסכם למראית עין ודינו בטלות וכי הערת האזהרה והמשכון שנרשמו מכוחו חסרי תוקף משפטי. משמעות החלטת בית המשפט הינה כי עם בטלות המשכון והערת האזהרה, הפך המלווה מנושה מובטח לנושה רגיל.

15 יולי 2014

עדכוני חקיקה: חוק להעמקת גביית המיסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014

ביום 15 יולי, 2014, פורסם ברשומות החוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014. במסגרת החוק, תוקנו חוקי מס שונים ובכלל זה חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג 1963 (תיקון מס' 79), באופן המרחיב את הכלים העומדים בידי רשויות המס לצורך גביית מיסים מחייבים. החוק מסמיך ומאפשר לרשויות המס לעקל את רכבם של חייבים גם כאשר הרכב חונה ברשות הרבים אך בתנאי שהרכב חונה בסמוך לביתו של החייב. כמו כן, על מנת לעקל רכבו של חייב שאינו חונה בסמוך לביתו, יש צורך שיתקיימו התנאים הבאים בטרם יעוקל: א. נרשם עיקול על הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך. ב. נעשה ניסיון ממשי להודיע לחייב, בסמוך לפני העיקול, על הכוונה לעקל את הרכב. ג. הרכב אינו רשום במשרד הרישוי כרכב של נכה.

01 יולי 2014

תיאום בין המציעים כמוהו כתכססנות במכרזים המצדיק פסילה על הסף של ההצעה

מספר עמותות, המייצגות קבוצות רוכשים, הגישו הצעות למכרזים לבינוי מבני מגורים במתחמים שונים. ועדת המכרזים החליטה לפסול את הצעותיהן של מספר עמותות לאחר שעלה חשד לתיאום פסול לאור יצוגן של עמותות אלה על ידי אותו עורך דין, הגשת ערבויות בעלות מספרים עוקבים והגשת הצעות למתחמים שונים לאחר תיאום. בית המשפט קבע כי תיאום בין המציעים כמוהו כתכססנות במכרזים ומקום בו יימצא כי מציע פעל באופן העולה כדי תיאום, הרי שיש לפסול הצעתו על הסף. עוד נקבע כי ועדת המכרזים אינה נדרשת לנהל משפט ולדרוש הוכחה בדבר קיומו של תיאום מעל לכל ספק סביר, שכן רף ההוכחה הנדרש לצורך קביעת תיאום במשפט המינהלי הנו זה של חשד סביר מבוסס, להבדיל מחשד סביר כללי. במקרה דנן, קבע בית המשפט כי החלטת ועדת המכרזים נעשתה לאחר שימוע ולאחר שנעשתה בדיקה והחלטה זו מבוססת על ראיות מינהליות, אשר מעלות חשש סביר ומבוסס לתיאום, לפיכך אין מקום להתערב בה.