אפיק משפטי 156 09.07.2014

עדכוני חקיקה ופסיקה

26 יוני 2014

בעל מניות המקים חברות חדשות כדי לחמוק מתשלום חובות יחויב אישית בחוב החברה

מנהל חברה שהיה גם בעל המניות בה הקים מספר רב של חברות בעלות שמות דומים עד כדי הטעייה במקום החברה שסגר, כדי להתחמק מהליכי הגבייה המתנהלים בהוצאה לפועל. כמו כן, מנהל החברה בחר לרשום דווקא את בניו כבעלי מניות בחברות שהקים, וזאת בהיעדר כל הצדקה כלכלית או משפטית למהלך. הנושה ביקש מבית המשפט לחייב את בעל המניות בחוב הפסוק נגד החברה באופן אישי. על מנת לבצע הרמת מסך יש להוכיח כי בעל המניות עשה שימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה החייבת בכדי להונות או לקפח אדם, או שהיה בפעולותיו כמנהל בכדי ליטול סיכון בלתי סביר ליכולתה של החברה החייבת לפרוע את התחייבויותיה. במקרה דנן, נקבע כי המנהל השתמש בבניו כאנשי קש בחברות החדשות וזאת על אף שהוא עצמו ניהל בפועל את החברות מהקמתן ועד לסיום פעולתן. עוד נקבע, כי כל התנהלותו נעשתה בכדי להתחמק מתשלום החוב הפסוק ומקרים מעין אלו מהווים עילה מספקת לביצוע הרמת מסך וחיובו של בעל המניות בחוב החברה באופן אישי.

24 יוני 2014

אין לייחס אוטומאטית אחריות אישית לדירקטור בגין חובות החברה כלפי עובדיה

האם לדירקטור בחברה שאינה פעילה אחריות אישית לחובות החברה כלפי עובדיה בסיום עבודתם? בית הדין לעבודה קבע, כי נקודת המוצא הינה שחברה היא אישיות משפטית נבדלת מנושאי המשרה ובעלי מניותיה ובנסיבות יוצאות דופן בלבד קיימת הצדקה להרמת מסך ההתאגדות וייחוס חובות החברה לבעלי מניותיה. יחד עם זאת, ביחסי עבודה הורחבו הנסיבות בהן תבוצע הרמת מסך נוכח העובדה שעובד הוא נושה מיוחד שקיימת כלפיו אחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת. בנסיבות מקרה זה הוכח כי הדירקטור לא היה מעולם בעל מניות ומנכ"ל החברה. כך, אין כל מקור נורמטיבי להרמת מסך בין המשמש כדירקטור לבין החברה. מעבר לכך, לא הוכח כי הדירקטור היה מעורב באופן יומיומי בפעילות השוטפת של החברה ובתשלום זכויות העובדים. לפיכך, לא הוכחה אחריות אישית או כי יש להרים את מסך ההתאגדות.

08 אפריל 2014

אין לאכוף הסכם הלוואה פיקטיבי שנערך למראית עין

אח תבע את אחותו להחזר הלוואה כספית בהתאם להסכם הלוואה שחתמו. האחות טענה כי מדובר בהסכם הלוואה פיקטיבי שנחתם למראית עין. חוזה למראית עין הוא חוזה שבו מסכימים ביניהם הצדדים, כלפי חוץ, על הסדר משפטי מסוים, בעוד שכוונתם האמיתית שונה. בחוזה כזה מתקיים חוסר התאמה מכוון בין הצהרת הרצון של הצדדים המשתקפת כלפי חוץ בחוזה שכרתו ובין רצונם האמיתי והסמוי שלא לתת לאותו חוזה תוקף מחייב. בית המשפט קבע, משהצדדים להסכם לא התכוונו לכתחילה לקיים את ההסכם כפי שהוא משתקף כלפי חוץ, בין משום שמאחורי ההסכם למראית עין עומד הסדר אחר או מכל סיבה אחרת, תוצאתו של מהלך פיקטיבי כזה הוא בטלות ההסכם ואין לאוכפו בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק החוזים.

25 מאי 2014

עירייה אשר ביצעה מיקור חוץ אותנטי לא תחוב בתשלום זכויות סוציאליות של עובד קבלן

האם לעירייה, אשר ביצעה מיקור חוץ של שירותי השמירה לחברות השמירה וכן למנכ"ל חברות השמירה חבות אישית ביחס לתשלום זכויותיו הסוציאליות של עובד? בית הדין קבע כי העירייה ביצעה מיקור חוץ אותנטי לחברות עימן התקשרה בהתאם למכרז ולכן לא תהא אחראית. לקביעת אחריות מנכ"ל החברה יש לבחון האם היה בעל מניות בחברות בתקופה הרלוונטית והאם היה מעורב בגיוס העובד, קביעת תנאי עבודתו או פיקוח על עבודתו. במקרה דנן, נקבע ...

28 יוני 2014

הדרישה בדבר מקוריות היצירה, הוא תנאי-בסיס לקיומה של זכות היוצרים

גרפיקאי טען להפרת זכויות יוצרים בלוגו שעיצב עבור לקוחה, בטענה שלא שילמה את מלוא התמורה עבור עבודתו. הלקוחה טענה כי העבירה לגרפיקאי תצלום מקטלוג של יצרן מערכות כיבוי מחו"ל והנחתה את התובע כיצד לבצע את הלוגו, לרבות הצבעים ואופן הכיתוב ולפיכך הגרפיקאי אינו בעל זכות היוצרים בלוגו...

11 ספטמבר 2013

תנאי כותרת מסמך אינה חזות הכל ולא על פיה תקבע מהותו של המסמך

צדדים התקשרו ביניהם לצורך מכירת מגרש, אך משיקולי מס סיכמו ביניהם כי הסכם פורמלי יחתם רק לאחר שבניית הבית תסתיים. עם פטירתו של המוכר ובטרם הושלמה המכירה, קמה מחלוקת האם המסמך שכותרתו "הצעת הרכישה" אשר נחתם מהוה הסכם מכר. בית המשפט קבע, כי על אף שכותרת המסמך הינה "הצעת רכישה" - "הכותרת אינה חזות הכל" ולא על פיה תקבע מהותו של המסמך הנבחן. בית המשפט בחן את הנסיבות וקבע כי למרות התנערותו חסרת תום הלב מצד המוכר לאחר זמן רב, נכרת הסכם מחייב בין הצדדים ודרישת המסוימות מתקיימת, שכן מרבית הפרטים המהותיים הוסכמו וככל שהיו חסרים פרטים, ניתן להשלימם באמצעות החוק או הנוהג. העובדה שהצדדים לעיסקה אינם חתומים על חוזה אינה גורעת מתוקפו המשפטי. על אף ההלכה הקובעת שחוזה מכר מקרקעין חייב להיות בכתב, נקבע כי כאשר "זעקת ההגינות" מצדיקה זאת, ניתן לאכוף גם הסכם שלא נערך בכתב.

06 יולי 2014

כשמתעוררת שאלת פרשנות יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז

במסמכי מכרז נדרש כי על הערבות להיות 'בתוקף לתקופה של 90 יום מהמועד האחרון להגשת הצעות במכרז'. הזוכה הגישה ערבות בנקאית של 90 יום מהמועד האחרון להגשת ההצעות במכרז. אחת המשתתפות טענה שהערבות חסרה יום אחד בהסתמך על הוראה בחוק הפרשנות הקובעת "מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במניין." בית המשפט דחה הטענה וקבע שהיה על הערבות להיות בתוקף ממועד הגשת ההצעות למשך 90 יום. הפרשנות החלופית המוצעת אינה סבירה, שכן עלול להיווצר מצב לפיו ביום פתיחת המעטפות, מי מהמציעים שהיה מבקש לחזור בו מהצעתו, היה יכול לעשות זאת מבלי שבעל המכרז יוכל לפעול למימוש הערבות הבנקאית. בנוסף, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז וממילא, אם פרשנותו של מציע סבירה, נעשתה בתום לב והפגם הוא מינימלי, הרי שאין מקום לפקוד עליו את עוונו של עורך המכרז.