צדדים התקשרו ביניהם לצורך מכירת מגרש, אך משיקולי מס סיכמו ביניהם כי הסכם פורמלי יחתם רק לאחר שבניית הבית תסתיים. עם פטירתו של המוכר ובטרם הושלמה המכירה, קמה מחלוקת האם המסמך שכותרתו "הצעת הרכישה" אשר נחתם מהוה הסכם מכר.
בית המשפט קבע, כי על אף שכותרת המסמך הינה "הצעת רכישה" - "הכותרת אינה חזות הכל" ולא על פיה תקבע מהותו של המסמך הנבחן. בית המשפט בחן את הנסיבות וקבע כי למרות התנערותו חסרת תום הלב מצד המוכר לאחר זמן רב, נכרת הסכם מחייב בין הצדדים ודרישת המסוימות מתקיימת, שכן מרבית הפרטים המהותיים הוסכמו וככל שהיו חסרים פרטים, ניתן להשלימם באמצעות החוק או הנוהג. העובדה שהצדדים לעיסקה אינם חתומים על חוזה אינה גורעת מתוקפו המשפטי. על אף ההלכה הקובעת שחוזה מכר מקרקעין חייב להיות בכתב, נקבע כי כאשר "זעקת ההגינות" מצדיקה זאת, ניתן לאכוף גם הסכם שלא נערך בכתב.
פורסם ב אפיק משפטי 156 09.07.2014