אפיק משפטי 155 25.06.2014

עדכוני חקיקה ופסיקה

29 מאי 2014

ניתן לגבות חוב מחברה חדשה אשר הוקמה כדי להתחמק מחובות עבר

זוכה בתביעה נגד חברה ביקש לגבות את סכום הזכייה אולם הסתבר לו כי החברה סגרה את שעריה והקימה חברה חדשה במקום. הזוכה פנה לבית המשפט בבקשה שיורה על חיוב החברה החדשה וכן את בעלי המניות בחברה הישנה בחוב הפסוק. בית המשפט קבע כי כאשר החברה החדשה העסיקה את אותם העובדים, השתמשה באותו מפעל ובאותם סניפי מכירה, באותו מלאי וציוד וכן לא שילמה לחברה הישנה תמורת נכסיה, ניתן לומר כי מדובר בחברה שהוקמה על מנת להתחמק מחובותיה. נקבע כי כאשר חברה מנסה להתחמק מפירעון חוב פסוק באמצעות הקמת חברות חדשות ניתן להרים את מסך ההתאגדות בין החברות ולנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד החברה החדשה. כמו כן, ניתן לומר כי בעלי המניות בחברה הישנה, על אף שלא היו בעלי מניות בחברה החדשה, היו מעין "שותפים סמויים" ומכאן שניתן לראות בהם אורגן של החברה. בהיותם כאלה, קבע בית המשפט שניתן לחייבם מכוח דוקטרינת הרמת המסך בשל פעילות בחוסר תום לב שנעשתה במטרה לקפח את נושי החברה, וקיבל את התביעה במלואה.

29 מאי 2014

טענות בדבר בעלות במניות חברה, אף שהיא איגוד מקרקעין, מתיישנות לאחר 7 שנים

בית המשפט דחה מחמת התיישנות תביעה שהוגשה כדי לתקן מרשם מניות בחברה. התובע, אשר רכש זכויותיו כ11 שנה לפני הגשת התביעה, טען כי בשלב כלשהו במהלך 37 השנים שלפני הגשת התביעה הועברו במרשם 6 מניות בעוד שאין כל מסמך בחברה על העברת המניות. בית המשפט קבע כי תקופת ההתיישנות של תביעה בישראל היא 7 שנים, למעט תביעות מקרקעין בהן התקופה היא 15 שנה (או 25 שנה בקרקעות מוסדרות). בעלות במניות בחברה, אפילו זו חברה המחזיקה מקרקעין בלבד (איגוד מקרקעין) נחשבת לזכות אובליגטורית ולא זכות מקרקעין ולכן ההתיישנות בתביעה לגביהן היא 7 שנים.

05 יוני 2014

הסכם שאינו סביר ותנאיו לא הוגנים הנוגד את תקנת הציבור ואת תחושת הצדק יבוטל

צד להסכם פנה לבית המשפט בבקשה להורות כי הסכם שנכרת עם צד שני הינו תקף על אף הודעת הצד השני על ביטול ההסכם מחמת עושק. בית המשפט בחן את פערי הכוחות בין הצדדים וקבע כי תנאי החוזה בהם בין היתר הוראות דרקוניות וטוטאליות הנוטלות כל שיקול דעת ועצמאות מצד אחד להסכם תוך זיכוי הצד השני בשיעורי תמורה דימיוניים וללא כל מגבלת זמן, הם תנאים החורגים ממה שנחשב הוגן ותקין והם תוצרי ניצול מצוקת המתקשר שמנגד. במקרה דנן, נקבע כי ההתקשרות החוזית אינה סבירה ונוגדת את תקנת הציבור ואת תחושת הצדק ולכן ניתנת לביטול מחמת עושק.

09 יוני 2014

עדכוני חקיקה: חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 13), התשע"ד-2014

חוק חופשה שנתית קובע כי בנוסף לימי החופשה הקובעים בחוק קיימים מספר מצבים בהם עובד זכאי להיעדר מעבודתו- וזאת על חשבון ימי החופשה השנתית שלו. תיקון לחוק מיום 9 יוני, 2014, קובע כי קרובי משפחותיהם של חללי צבא ההגנה לישראל או נפגעי איבה רשאים להיעדר מעבודתם ביום האזכרה הפרטית של בן משפחתם וזאת נוסף להיעדרותם ביום הזיכרון הממלכתי על מנת להשתתף באזכרה הממלכתית. יובהר, כי על פי חוק אי מתן חופשה כאמור מהווה לא רק של תנאי ההעסקה הגוררת עיצום כספי אלא אף עבירה פלילית של מנהל בתאגיד או מזמין שירותים.

05 יוני 2014

פרסום לשון הרע שנעשה בתום לב ולשם הגנה על עניין אישי וכשר יזכה להגנה

מדען שהועסק על ידי חברה שלח מכתב לארגונים שונים, אשר היו שותפים למחקר בנוגע לפיתוח המצאה מסוימת, בו טען כי הוא בעל הזכויות בקניין הרוחני ולא מעסיקתו. מעסיקתו טענה כי מדובר בלשון הרע. בית המשפט קבע, פרסום אשר יש בו כדי לפגוע במשלח ידה של החברה עלול להוות לשון הרע. שליחת המכתב לארגונים השותפים למחקר, היה עשוי לפגוע בשיתוף הפעולה בין החברה לשותפיה ואף היה עלול לסכל את רישום זכויות הקניין הרוחני. עם זאת, הוכח כי העובד האמין באמת ובתמים כי בבסיס הפטנט היו פיתוחים שפותחו על ידו עוד טרם הוקמה החברה ומשכך וודאי כי אין לה בעלות על הפיתוחים. בית המשפט פסק, כי היות והפרסום נעשה בתום לב ולשם הגנה על עניין אישי כשר של המדען, מתקיימת ההגנה הקבועה בחוק איסור לשון הרע גם אם לא הוכחו הזכויות הנטענות במכתב.

15 ינואר 2014

תנאי בהסכם שכירות אשר נחתם במחטף אינו תקף אם נשללה לחלוטין יכולת הבחירה של החותם

צדדים להסכם שכירות חתמו על נספח ובו סעיף המקנה לשוכרים זכות אופציה לקנות את המושכר בתום תקופת השכירות. המשכיר טען כי מעולם לא התחייב ולא הסכים למכור את המושכר, אלא סבר כי הנספח מתייחס להסכמות באשר לדמי השכירות שישולמו השוכרים בלבד. המשכיר ביקש לבטל את תנאי האופציה בטענה כי השוכרים גרמו לו לחתום על הנספח במחטף ותוך ניצול האמון שנתן בהם. בית המשפט דן בטענת "לא נעשה דבר" שפירושה "החוזה לא בא לעולם" היות ונשללה באופן מוחלט יכולת בחירתו של החותם. בית המשפט מציין, כי בפסיקה הוכרו שני יסודות כתנאי לתחולת הטענה. האחד, קיומו של שוני קיצוני בין המסמך שהחותם האמין כי חתם עליו לבין המסמך עליו חתם בפועל. השני, העדר רשלנות מצידו של טוען הטענה. במקרה דנן, נקבע כי התקיימו התנאים לקיומה ולהוכחתה של טענת "לא נעשה דבר" במיוחד לאור הרקע, אופן ניסוחו של הנספח, גילו ומצבו הבריאותי של המשכיר. ונקבע כי הסעיף בנספח המקנה לכאורה לשוכרים את הזכות לרכישת המושכר בטל ואינו תקף.

09 יוני 2014

ועדת המכרזים רשאית לקבל מסמכים ממציע במסגרת הליך הבהרות כל עוד אין פגיעה בשוויון

במסגרת הליך הבהרות שנערך למציע בנוגע לשאלת עמידתו בתנאי הסף, צרף המציע מסמכים שונים אשר אימתו את טענותיו. לאחר ההבהרות השונות ותוספת המסמכים החליטה ועדת המכרזים כי המציע עמד בתנאי הסף של המכרז ואישרה את זכייתו. במסגרת ערעור מנהלי בית המשפט העליון התבקש לעכב ביצוע הזכייה ולקבוע בין היתר כי מתן אפשרות להשלמת מסמכים להוכחת עמידה בתנאי הסף, מהווה בין היתר 'מקצה שיפורים' פסול ומתן יתרון בלתי הוגן תוך פגיעה בעקרון השוויון. בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע בין היתר, כי לוועדת המכרזים סמכות לפנות למציע לשם קבלת הבהרות ופרטים נוספים הדרושים לה, ובלבד שלא יהא בכך משום מתן יתרון בלתי הוגן או פגיעה בעקרון השוויון בין המציעים. במקרה דנן, המציע לא המציא מסמכים ופרטים נוספים לגבי פרויקטים אחרים, והליך ההבהרה נסב על פרויקט מסוים אליו הפנה בהצעתו. נקבע כי אין מדובר בתיקון ההצעה, אלא אי המצאת מסמכים המוכיחים את כשירות תנאי הסף, בעוד אי צירופם בנסיבות אלה מהווה פגם טכני שניתן לתקנו.