חברת הסיגריות שסימנה נפסל לרישום, ערערה על החלטה הדוחה את בקשתה וביקשה לאפשר רישום מקביל של סימן הדומה לחברה מתחרה, בטענה כי אין בכך בכדי להטעות צרכני סיגריות.
בית המשפט קבע כי היות והסימנים דומים עד כדי הטעייה יש להחיל על המקרה את המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך הכרעה בשאלה למי תינתן עדיפות כשמוגשת שתי בקשות דומות והאם יתאפשר רישום מקביל. בהתאם לכך, בחן בית המשפט את תום ליבה של כל אחת מהחברות בבחירת סימן המסחר, מידת השימוש שעשתה כל חברה בסימן המסחר ומועדי הגשת הבקשות המתחרות. במקרה דנן, נקבע כי יש להעדיף את סימן המסחר של החברה הקודמת בזמן, אשר עשתה שימוש בסימן בעוד החברה המבקשת כלל לא עשתה בסימן זה שימוש. עוד נקבע כי הסמכות להורות על רישום מקביל היא סמכות שברשות ובהעדר נסיבות מיוחדות, אין מקום לאשר זאת.