אירוע גיבוש אינו בגדר 'טובת הנאה' לעובד המחייבת מעסיק בהפרשות בגין שוויו הכלכלי לעובד

מעסיק טען כי אירוע גיבוש שערך ומימן אינו מהווה טובת הנאה לעובד, ומשכך אין לראות בכך כהכנסה מעבודה המחייבת את המעסיק בתשלום דמי ביטוח לאומי בגינה.

בית הדין לעבודה קבע כי יש לבחון האם ההנאה מאירוע הגיבוש חיונית למילוי תפקיד העובד והאם ההוצאה גורמת לעובד להנאה ניכרת. בנסיבות דנן, נקבע כי אירוע הגיבוש נערך תוך חיוב הגעה, על חשבון ימי עבודה והחשבתם כימי עבודה, ללא בני משפחה, במימון מלא של המעסיק. בתוך כך, אין העובדים מפיקים טובת הנאה ניכרת מאותם אירועים. עוד נקבע כי המעסיק הוא הנהנה העיקרי מאירועים אלו ואילו ההנאה הנגרמת לעובדים אינה ניכרת. לאור האמור, נפסק כי אין לראות באירועי הגיבוש שארגן המעסיק לעובדיו טובת הנאה החייבת בתשלום דמי ביטוח לאומי.