במסגרת ערעור מינהלי נטען בין היתר, כי יש להחיל על הליך תחרותי את דיני המכרזים ולאסור מקצה שיפורים באמצעות מו"מ עם המציעים, שכן ההליך הוא למעשה מכרז ולא הליך תחרותי.
בית המשפט העליון קבע, כי אין בסיס לטענה כי מדובר במכרז, אלא מדובר בהליך תחרותי לאחר ביטול מכרז וקבלת פטור ממכרז חוזר נוכח אי עמידת המציעות בתנאי הסף. אמנם, אחד מעקרונות היסוד בדיני המכרזים הוא איסור לקיים משא ומתן בין המזמין למציעים, אולם הדבר שונה מהליך תחרותי לאחר ביטול מכרז המאפשר לקיים משא ומתן עם מציעים וזאת מטעמי יעילות וגמישות. נקבע כי החלת דיני המכרזים הקשיחים על הליך תחרותי בנסיבות אלה, חותרת תחת הרציונאל שבבסיס הפטור מניהול מכרז. משבוטל המכרז כדין היתה רשאית ועדת המכרזים לקיים משא ומתן עם המציעים ולפנות לכלל המציעים בבקשה לקבלת הבהרות. ועדת המכרזים לא פעלה בחוסר שוויון או הגינות עת נתנה אפשרות שווה לכלל המציעים להגיש הבהרות לרבות מסמכים נוספים.