כדי לחייב דירקטורים ונושאי משרה בחובות של חברה בפירוק נדרשים ארבעה תנאים: החברה מצויה בהליך של פירוק; הוגשה בקשה לכך מאת המפרק או מאת כל נושה או משתתף של החברה; עיסקה של החברה התנהלה תוך כוונה לרמות נושים או לכל מטרת תרמית; ונושא המשרה הנתבע היה שותף בניהול העסק ביודעין. אין צורך בקשר סיבתי בין התרמית לבין פירוק החברה. אין גם צורך בהיות האדם בעל תפקיד בכיר אלא די בכך שהנתבע ריכז בידיו כח ושליטה ברמה גבוהה בחברה, אף אם לא היה בעל משרה בכירה בה.
יחד עם זאת, ההליך יכול להתקיים במתכונתו זו אף נגד צד שלישי המחזיק כספים של החברה בפירוק (למשל אדם אשר החברה משתמשת בחשבון הבנק שלו כ"מסלול עוקף עיקולים").
במקרה זה קבע בית המשפט כי נעשו פעולות בתרמית, חייב את נושאי המשרה בחובות החברה ואף קבע כי לא יוכלו לשמש כדירקטורים או מנכ"ל של חברה. מכיוון שהדירקטורים במקרה זה מצויים בהליכי פשיטת רגל ובין כה פסולים מכהונה, קבע בית המשפט כי 5 השנים יימנו רק ממועד קבלת הפטר בפשיטת הרגל.
פורסם ב אפיק משפטי 083 31.08.2011