אפיק משפטי 083 31.08.2011

עדכוני חקיקה ופסיקה

09 מאי 2011

חושפי שחיתות אינם זכאים להגנה מפיטורין כאשר הפרת החוק היתה שלא ביודעין ולא מהותית

בתביעה אשר הוגשה על ידי עובד חברת Time Warner Cable, נטען כי פיטוריו נבעו מחשיפת הכללת פרטים מטעים בדו"חות הכספיים של החברה. בתביעתו טען העובד, כי פיטוריו אינם כדין הואיל וחוק סרבנס אוקסלי (SOX) מקנה חסינות לעובדים אשר חושפים כשלים פנימיים בחברות ציבוריות. בית המשפט הפדראלי לערעורים של ה- 9Circuit קבע, כי העובד אינו זכאי להגנת ה- SOX מכיוון שחשיפתו אינה נוגעת להפרת הוראה של דיני ניירות ערך, וממילא המצגים הכוזבים בדו"חות הכספיים של החברה, עליהם הצביע העובד בפני הממונים עליו, נעשו שלא במודע ואינם מהותיים פיננסית. הואיל ובישראל קיימת מגמה ברורה של אימוץ כללי ממשל תאגידי, לרבות מנגנוני הSOX, קיימת חשיבות רבה לפסק הדין, לא רק על חברות ציבוריות ישראליות הנסחרות בארצות הברית, אלא גם על חברות ציבוריות ישראליות הנסחרות בישראל. יתר על כן, הוראות חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), תשנ"ז-1997, מקנות סמכות מיוחדת לבית הדין לעבודה לפסוק פיצויים או לתת צו מניעה או אף צו עשה כנגד פגיעה בתנאי עבודה או פיטורין של עובדים אשר חשפו שחיתות במקום עבודתם.

17 אוגוסט 2011

בעת סכסוך בין בעלי מניות לא יכולה להיות לבעל מניות מיעוט ציפיה שלא יפוטר מהדירקטוריון

בית המשפט דחה תביעה בעילה של קיפוח מיעוט בחברה משפחתית המוחזקת על ידי שני אחים באופן לא שוויוני. בית המשפט קבע, כי אם בעבר היתה קיימת עילה תביעה של "עושק מיעוט", בחוק החדש הוחלפה העילה בעילה של ניהול חברה בדרך של קיפוח. המבחנים לקיפוח הורחבו והפכו גמישים יותר; כיום לא נדרש להוכיח פעולה העולה לכדי עושק מכוון, או כוונת זדון סובייקטיבית; די אם מבחינה אובייקטיבית מוכח, כי הפעולה אכן מקפחת. פעולה כזו, המקפחת את המיעוט, היא פעולה שמבצעים הרוב או בעלי השליטה, אשר פוגעת באופן בלתי סביר באינטרסים וציפיות לגיטימיות של המיעוט, קרי: הרוב או בעל השליטה מנצלים את כוחם באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובת האמון שלהם כלפי בעלי המניות שבמיעוט. במקרה זה נפסק, כי התובע לא הצליח להוכיח זאת. בית המשפט פסק עוד, כי פיטורי בעל מניות מתפקידו כדירקטור אינה מהווה קיפוח במצב של סכסוך בין בעלי המניות ככל שאין הוראה הסכמית המקבעת זכות זו.

22 אוגוסט 2011

מחירון מומלץ אינו מהווה הסדר כובל ללא אמצעי דרבון הנלווה לו וקיבול המחירון על ידי המשווקים

התאמת מחיר היא הסדר כובל, כאשר מתן הנחות על גבי המחיר המתואם אינו שולל קיומו של הסדר כובל, ודי בכך שהוסכם על מחיר בסיסי המשמש כנקודת מוצא מוסכמת לקביעת המחיר הסופי. עם זאת, המלצת מחיר אנכית (של מפיץ למשווק, למשל) יכולה להיחשב בפני עצמה כהסדר כובל רק אם בנוסף לקיומה של 'הצעה', ננקטים גם אמצעים לאכיפת ה'המלצה' (לרבות אמצעי דרבון לקבלת ההמלצה), וכן נעשה 'קיבול' בכך שבפועל מאמצים הגורמים אליהם מופנה המחירון את המחירים המומלצים. גם במצב בו מדובר בהכתבת מחיר, אך בפועל המשווקים אינם נכנעים ללחץ המופעל עליהם ומתעלמים מן המחירון המומלץ אין הסדר כובל כיוון שלא היה קיבול. במקרה זה קבע בית המשפט כי למרות קיום מחירון מומלץ המופנה למשווקים כל משווק בחר בעצמו את המחיר ולכן לא התקיים הסדר כובל. בית המשפט קבע עוד, כי תמריצי מכירות של המפיץ בדרך של החזר כספי בגין עמידה ביעדים תקופתיים אינם אמצעי דרבון לאכיפת הסדר כובל, באשר היעדים נקבעו לפי כמויות רכישה ולא לפי מחירי מכירה. גם העברה למפיץ של דו"חות תקופתיים אינה מעידה בפני עצמה על קיום תיאום: כאשר מדובר בהעברת מידע בין גופים 'אופקיים' המתחרים זה בזה כל תקשורת מעוררת חשד, אך בדיווח בין גופים 'אנכיים' - בין משווקים למפיץ - העברת מידע ביניהם היא לגיטימית ואף הכרחית.

22 אוגוסט 2011

חיוב אישי בחובות חברה בפירוק חל גם על מי שרק ריכז כוח ושליטה או החזיק כספים שלה

כדי לחייב דירקטורים ונושאי משרה בחובות של חברה בפירוק נדרשים ארבעה תנאים: החברה מצויה בהליך של פירוק; הוגשה בקשה לכך מאת המפרק או מאת כל נושה או משתתף של החברה; עיסקה של החברה התנהלה תוך כוונה לרמות נושים או לכל מטרת תרמית; ונושא המשרה הנתבע היה שותף בניהול העסק ביודעין. אין צורך בקשר סיבתי בין התרמית לבין פירוק החברה. אין גם צורך בהיות האדם בעל תפקיד בכיר אלא די בכך שהנתבע ריכז בידיו כח ושליטה ברמה גבוהה בחברה, אף אם לא היה בעל משרה בכירה בה. יחד עם זאת, ההליך יכול להתקיים במתכונתו זו אף נגד צד שלישי המחזיק כספים של החברה בפירוק (למשל אדם אשר החברה משתמשת בחשבון הבנק שלו כ"מסלול עוקף עיקולים"). במקרה זה קבע בית המשפט כי נעשו פעולות בתרמית, חייב את נושאי המשרה בחובות החברה ואף קבע כי לא יוכלו לשמש כדירקטורים או מנכ"ל של חברה. מכיוון שהדירקטורים במקרה זה מצויים בהליכי פשיטת רגל ובין כה פסולים מכהונה, קבע בית המשפט כי 5 השנים יימנו רק ממועד קבלת הפטר בפשיטת הרגל.

16 אוגוסט 2011

יש להרים נטל ראיה כבד ביותר להוכחת ניגוד עניינים של בורר לשם ביטול פסק הבורר

בית משפט המחוזי דחה לאחרונה בקשה לביטול פסק בוררות בקובעו, כי הטענה בדבר ניגוד עניינים הינה בבחינת אמתלה בלבד לביטול פסק הבורר ושימוש פסול וחסר תום לב בעילות הפסלות. במקרה דנן, ביקשה המבקשת לבטל את פסק הבוררות בשל לטענתה, הסתודדויות המשיבה עם הבורר בישיבות הבוררות וכן העובדה שהמשיבה שילמה את שכר הטרחה לבורר, מלמדים על "קשר טוב" בינה לבין הבורר. בית המשפט קבע, כי ממסמכי הבוררות עולה כי בהליך הבוררות ניתנו לשני הצדדים הזדמנויות להשמיע טענותיהם, להביא ראיותיהם ולחקור עדים כאשר בתום הליך הבוררות ניתן פסק בוררות מנומק. עוד קבע בית המשפט, כי הטענה בדבר הסתודדות הבורר נטענה בסתמיות מבלי שניתן לעמוד על אמיתותה, משמעותה או השלכותיה וכי הטענה שהמשיבה שילמה את שכר הטרחה לבורר, מוטב אילו לא נטענה כאשר מובן, כי תשלום שכר הבורר לא מלמד על כל קשר בעייתי בין הבורר למשיבה. לעומת זאת, אי תשלום שכר הטרחה מצדה של המבקשת מלמד על חוסר תום ליבה בניהול הליך הבוררות ועל חוסר כבוד כלפי הליך הבוררות ופסק הבוררות. חוסר תום ליבה של המבקשת נלמד גם מהעלאת הטענה בדבר ניגוד עניינים של הבורר בדיעבד, לאחר שניתן פסק הבוררות ולאחר שבקשת הביטול כבר הוגשה בהתבסס על טענות בדבר פגיעה בכללי הצדק הטבעי, טענות שהינן חסרות כל אחיזה במסמכי הבוררות. בית המשפט מסכם וקובע, כי ביטולו של פסק בורר הוא סנקציה חמורה, שההצדקה לנקיטתה חייבת לעלות מן החומר באופן ברור וחד משמעי.