אפיק משפטי 082 17.08.2011

עדכוני חקיקה ופסיקה

25 יולי 2011

הקמת חברה מתחרה על ידי בעל מניות מזכה החברה ברווחי החברה המתחרה

בעל מניות ודירקטור בחברה מכר את חלקו בה, אך בטרם הושלמה המכירה, הקים חברה מתחרה וזאת בניגוד להסכם מייסדים בו התחייב שלא לפעול בניגוד עניינים ולשמור על סודיות ללא מגבלת זמן. בית המשפט קבע, כי פתיחתו של עסק בתחום עיסוקה של החברה, ניצול משאבי החברה לטובת אינטרסים אישיים ונטילת מידע וסודות מסחריים יש בהם הפרה של חובת האמונים. עוד קבע בית המשפט, כי דירקטור אינו רשאי לכרות חוזים הגורמים, או עלולים לגרום, לניגוד אינטרסים בינו לבין החברה, אסור לו לנצל הזדמנויות של החברה ולהשתמש ברכוש ובמידע שרכש בעקיפין או במישרין בעת כהונתו בחברה, והוא חייב לגלות את העניין שיש לו בעסקאות של החברה. לאור כל זאת, קבע בית המשפט, כי פעולות בעל המניות נגועות בניגוד עניינים מובהק ועל כן זכאית החברה לפיצוי בגובה הרווח לו היתה זכאית החברה אילו היתה היא מבצעת את הפרוייקטים שבוצעו בפועל על-ידי החברה המתחרה שהקים בעל המניות והדירקטור בה.

03 מאי 2011

חושפי הפרות חוקי ניירות ערך בחברה ציבורית, חסינים מפיטורים אם חשפו ההפרות בפני הרשויות

בתביעה אשר הוגשה על ידי שניים מחברי ועדת הביקורת של חברת בואינג נטען, כי פיטוריהם נבעו מחשיפת כשלים במערכות המידע הממוחשבות של החברה. השניים טענו, כי הפיטורים אינם כדין הואיל וחוק סרבנס אוקסלי (SOX) מקנה חסינות לעובדים אשר חושפים כשלים פנימיים בחברות ציבוריות. בית המשפט הפדראלי לערעורים של ה- 9th Circuit קבע, כי העובדים אינם זכאים להגנת ה- SOX מכיוון שחשפו את הכשלים באמצעי התקשורת ולא בפני הרשויות הרגולטיביות. הואיל ובישראל קיימת מגמה ברורה של אימוץ כללי ממשל תאגידי, לרבות מנגנוני הSOX, קיימת חשיבות רבה לפסק הדין, לא רק על חברות ציבוריות ישראליות הנסחרות בארצות הברית, אלא גם על חברות ציבוריות ישראליות הנסחרות בישראל. יתר על כן, הוראות חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), תשנ"ז-1997, מקנות סמכות מיוחדת לבית הדין לעבודה לפסוק פיצויים או לתת צו מניעה או אף צו עשה כנגד פגיעה בתנאי עבודה או פיטורין של עובדים אשר חשפו שחיתות במקום עבודתם.

11 אוגוסט 2011

בעל מניות שהצבעתו איננה נובעת ממניעים של טובת החברה ייחשב כבעל עניין אישי בהצבעה

בסכסוך בין בעלי השליטה בחברה לבין בעלי מניות המיעוט בה, עלתה השאלה האם ניתן לסווג את בעלי מניות המיעוט כ"בעלי עניין אישי", בשעה שהם מצביעים כנגד עיסקה שבין החברה לבין בעלי השליטה בה? באופן טבעי בהחלטות מסוג זה, עמדתם השלילית של בעלי מניות המיעוט בנוגע לעיסקה הייתה ידועה מבעוד מועד, ולפיכך בזימון לאסיפה צוין כי אותם בעלי מניות המיעוט נחשבים כבעלי עניין אישי ולא יוכלו להיכלל במניין המצביעים. בית המשפט קבע, כי במצב בו עניינו האישי של בעל המניות גלוי ועצם קיומו אינו נתון למחלוקת- בעל המניות יהא מנוע מלהצביע; במצב בו עניינו האישי של בעל המניות אינו גלוי ועצם קיומו רק נטען על ידי בעל מניות אחר בעוד שהוא עצמו איננו מודה בו- בעל המניות יוכל להצביע באסיפה וניתן יהיה לטעון לניגוד עניינים רק בפניה לבית המשפט לאחר ההצבעה. במקרה זה קבע בית המשפט כי יש למנות את קולות בעלי המיעוט בהצבעה ולאחר ההצבעה יוכל הרוב לתקוף ההצבעה בבית המשפט בטענה של ניגוד עניינים. עוד קבע בית המשפט, כי המבחן לבדיקת קיום ניגוד עניינים הינו שאלת המניע להצבעת בעל המניות: בעל מניות שהצבעתו איננה נובעת ממניעים של טובת החברה, קולו לא יִמנה.

10 אוגוסט 2011

אמנת מס חדשה בין ישראל לבין מלטה מיום 10 אוגוסט, 2011

מדינת ישראל חתמה לאחרונה על אמנה למניעת כפל מס עם מלטה וזאת כחלק ממדיניות משרד האוצר להרחיב את מספר האמנות החתומות על ידי ישראל. בתוך כך, חתימתה של ישראל על אמנה עם מדינה נוספת גוררת הרחבת רשת האמנות המקנות הקלות מתשלום מסי כפל ומשמשות בסיס נוח להשקעות ולמתן שירותים. זאת ועוד, האמנה מכילה סעיף המאפשר החלפת מידע בין רשויות המס של ישראל ומלטה המבוסס על אמנת המודל של ארגון ה-OECD אליו הצטרפה ישראל לאחרונה. האמנה תכנס לתוקפה עם אשרורה. יש לציין, כי שיעורי ניכוי המס במקור במדינה שבה מבוצע התשלום (מדינת המקור) נקבעו ל-5% מתשלומי ריבית ול- 0%-15% מדיבידנד. לגבי רווח הון, המיסוי יהיה במדינת תושבותו של המוכר. בשולי הדברים, יש לציין כי יתרונה הבולט של מלטה נובע מכך שמלטה הינה צד לאמנות רבות למניעת כפל מס, ויכולה לשמש בסיס נוח להשקעות ולמתן שירותים ברחבי אירופה והעולם. רו"ח אלי אליס, שותף ומנהל המחלקה הבינלאומית בBDO זיו האפט (www.bdo.co.il), פירמת רואי חשבון המהווה חלק מהרשת הבינלאומית BDO הפרושה בלמעלה מ-110 מדינות ומדורגת בין חמש הפירמות הגדולות בישראל, הוסיף על האמור, כי למלטה שיטת מס ייחודית המאפשרת תשלום מס חברות מלא אשר מוחזר- בחלקו או במלואו- בעת חלוקת הרווחים לבעל המניות הזר כדיבידנד. שיטת מס זו עשויה להוות יתרון למשקיעים ממדיניות שונות אשר עשויים, למשל, להימנע מהחלת הוראות חברה נשלטת זרה [CFC ] אם יעשו שימוש מושכל בשיטת מס זו. העובדה כי מלטה הינה חלק מהאיחוד האירופי מאפשרת למלטה ליהנות מהסכמי [דירקטיבות] המס של האיחוד האירופי ובכך הופכת אותה אטרקטיבית למשקיעים שונים, לא פחות מקפריסין-אחותה הרוחנית.

08 אוגוסט 2011

בעל אתר אינטרנט אינו אחראי להפרת זכויות יוצרים על ידי גולשים המפרסמים הודעות באתר

בית המשפט המחוזי דן בשאלתה אחריות בעל אתר אינטרנט להפרת זכויות יוצרים על ידי באתר והוכנסו אליו על ידי גולשיו, כאשר קישורים אלה מפנים לאתרים המפרים זכויות יוצרים. בית המשפט המחוזי קבע, כי על מנת לקבוע כי קיימת הפרה תורמת של בעל האתר צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים: קיומה בפועל של הפרה; מודעות בפועל של בעל האתר להפרה ותרומה ממשית לביצוע ההפרה. בעניין זה נקבע, כי בעוד שהתנאי הראשון מתקיים, שני הגורמים האחרים אינם מתקיימים: ראשית, נדרשת ידיעה בפועל ובעל האתר אינו אמור לנטר כל הודעה והודעה על מנת לוודא אם מדובר בלינק לאתר מפר אם לאו, זוהי אחריות של בעל זכויות היוצרים ולא של בעל האתר (שרק נדרש להסיר לינקים מפרים אם קיבל על כך הודעה במסגרת נוהל "הודעה והסרה"); שנית, לא היתה לבעל האתר תרומה ממשית להפרה משום שאין די בהעלאת לינק על ידי מאן דהוא כדי לקבוע שההפרה נעשתה על ידי האתר (להבדיל מהפנייה ישירה אל עותק מפר של יצירה). עוד נקבע, כי אין להחיל את החריגים לכלל ההפרה התורמת, קרי, חריגים אשר מכוחם ניתן להחיל אחריות עקיפה על בעל האתר גם בהיעדר התנאים האמורים. חריגים אלה הם: "חריג העידוד" – ככל שהאתר מעודד באופן אקטיבי הצבת לינקים לאתרים מפרים; או "פורום פסול" - אם האתר כולו מכיל קישורים לאתרים מפרים בבחינת "מדריך להפרה לזכויות יוצרים".