אפיק משפטי 081 03.08.2011

עדכוני חקיקה ופסיקה

25 יולי 2011

אין להטיל אחריות אישית על בעל מניות לתשלומים לעובדים כשלא היה מעורב בניהול החברה

בית הדין האזורי לעבודה דחה לאחרונה דרישה להטלת אחריות אישית מכוח הרמת מסך על בעלי המניות בחברה, אשר ניתן לה צו פירוק ואשר לא שילמה את מלוא חבויותיה לעובדים. לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה נקבעו חריגים בכדי למנוע מצבים בהם מסך ההתאגדות, היוצר מעין חיץ, משמש את בעלי המניות על מנת להסתתר מהדין, וזאת על דרך הרמת המסך וייחוס חובות החברה לבעלי מניותיה. בנסיבות המקרה קבע בית הדין, כי לאור חוסר מעורבותם של שני בעלי מניות בניהול החברות מראה לא ניתן לומר שנעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת או שבעלי המניות היו מודעים לשימוש זה היות ולא הוכח כי עלה חשד כלשהו אצל בעלי המניות בדבר התנהלות לא כשרה של החברות.

17 יולי 2011

זכות דירקטור לעיון במסמכי החברה – "כמעט אקסיומה" וחלה גם על חומרי גלם של הנהלת חשבונות

ס' 265 לחוק החברות קובע כי לדירקטור בחברה הזכות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם ולבדוק את נכסי החברה ככול שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור וכי החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק מסמך או נכס של החברה אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה. דירקטור בחברה דרש מסמכים והדירקטורים האחרים טענו, כי חלק מהמסמכים אינם דרושים לתובע כדירקטור לצורך מילוי חובותיו ולגבי מסמכים אחרים נטען, כי הדירקטור התובע אינו פועל בתום לב, וכי העברת החומר לידיו עלולה לפגוע בטובת החברה וזאת בעיקר מכיוון שהוא מונה על ידי קבוצה שהגישה בקשת פירוק נגד החברה. באופן פרטני היתה התנגדות לכך שהדירקטור יקבל חומר גלם של הנהלת החשבונות. בית המשפט קבע, כי זכותו של דירקטור לעיין במסמכי החברה שבה הוא מכהן, היא "כמעט אקסיומה" וכי גם אם הדירקטור התובע הוא חלק מאותה קבוצה שהגישה בקשת פירוק נגד החברה, אין בהגשת בקשת הפירוק כשלעצמה כדי לשלול ממנו עיון במסמכים שהוא זכאי לעיין בהם בהיותו דירקטור. בית המשפט קבע, כי זכות דירקטור לעיון אינה חלה על ניירות עבודה של רואה החשבון של החברה, אשר אינם "מסמכי החברה" אולם בהחלט חלה על חומרי הגלם שנמסרו לרואה החשבון.

25 מאי 2011

התבטאות נושאי משרה בחברה ציבורית בתקשורת עשויה להוות תרמית בניירות ערך

בתביעה ייצוגית בעילה של תרמית בניירות ערך שהוגשה כנגד חברת Smith & Wesson ונושאי המשרה בה נטען, כי הודעות לעתונות שפורסמו על ידי החברה ומנהליה כללו מצגי שווא בדבר הביקושים ההיסטוריים והנוכחיים למוצרי החברה. בית המשפט הפדרלי של מדינת מסצ'וסטס קבע, כי התובעים לא הוכיחו שהפרסומים אודות הביקושים ההיסטוריים למוצרי החברה היו מטעים. ביחס לפרסומים אודות הביקושים הנוכחיים למוצרי החברה נקבע, שנכונותם תלויה באופן ניתוח הנתונים, ובנסיבות אלה לא הוכח שהתבטאותיהם של מנהלי החברה היו מטעות. יתר על כן נקבע כי החברה לא הייתה מחויבת לדווח על שינויים אפשריים בצפי המכירות העתידי של מוצריה במסגרת הדו"ח הכספי של הרבעון הראשון, על מנת שזה לא ייחשב כדו"ח הכולל פרטים מטעים. מטעים. אנו סבורים כי לפסק דין זה עשויה להיות השלכה מהותית על חברות ישראליות הנסחרות בארצות הברית, אולם גם על חברות ציבוריות ישראליות אחרות, מאחר וסטנדרט הבחינה עשוי להיקלט בבתי המשפט בישראל.

19 יולי 2011

הפרת חובת גילוי ניגוד עניינים של בורר תבטל פסק הבורר רק אם קיים חשש ממשי למשוא פנים

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לביטול פסק בורר בעילת ניגוד עניינים הנובע מכך שמשרדו של הבורר סיפק שירותי רישום שיעבודים לאחד הצדדים וקבע, כי בהעדר חשש כלשהו למשוא פנים, אין מקום לפסול את הבורר ולבטל את פסק הבוררות. בית המשפט קבע, כי על אף שעילת ביטול בשל ניגוד עניינים של בורר אינה מנויה במפורש בין עילות הביטול המנויות בחוק הבוררות, היא מהווה עילה לפסלות הבורר כאשר בית המשפט רשאי לבטל פסק בורר במקרה בו קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור. בית המשפט מציין שלוש קבוצות של נסיבות העשויות להצדיק ביטול הפסק לפי עילה זו: פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; נתגלו עובדות חדשות חשובות שיש בהן כדי לשנות את פני ההליך מיסודו; תרמית שהשפיעה על מתן הפסק. תפקידו של בית המשפט בפיקוח על פסק הבורר מצומצם לבדיקה של תקינות ההליך. חובת הבורר להימנע מניגוד עניינים מעוגנת בחוק הבוררות, הקובע את חובת הבורר לנהוג בנאמנות כלפי הצדדים לבוררות וכן, נגזרת מאופיו המעין שיפוטי של תפקיד הבורר. בית המשפט קבע, כי כאשר פסק הבוררות נגוע בניגוד עניינים או ניתן תוך משוא פנים, התערבותו של בית המשפט נדרשת לא רק למען הצדדים עצמם, אלא למען האינטרס הציבורי הכללי בקיומו של שלטון החוק, בשמירה על עקרונות היסוד של השיטה וכן בהגנה על אמון הציבור במוסד הבוררות. חובת הגילוי חלה על בורר לגבי עובדות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים של הבורר, והיא חלה גם על ניגוד עניינים של שותפיו ועובדיו של הבורר. בית המשפט קבע, כי אם הופרה חובת הגלוי, יש בכך כדי להצדיק את ביטול פסק הבורר רק אם ההפרה יוצרת חשש ממשי למשוא פנים של הבורר. במקרה זה קבע בית המשפט כי לא היה חשש למשוא פנים גם אם הבורר לא גילה את ניגוד העניינים.

27 יולי 2011

ערבון כנגד סעד זמני צריך לעמוד על כ10% מסכום הנכס נשוא הסעד

בתביעה הנוגעת לעסקת מקרקעין בשווי של כ-3,570,000 מליון ש"ח התבקש צו מניעה זמני ובית המשפט קבע כי נדרשת הפקדת ערבון וערבות צד ג' בסך 20,000 ש"ח כתנאי למתן הצו. בית המשפט העליון קבע, כי הערבון הראוי כדי לפצות על נזקים כתוצאה מהצו צריך להיו תכ-10% מערך עסקת המקרקעין, וזאת בשל החשש כי בין הזמן שיחלוף ממתן הסעד הזמני ועד להכרעה בתביעה ערך המקרקעין עלול לרדת. על אף שאנו סבורים כי החלטת ביהמ"ש העליון נכונה, לא בטוח כי היא תואמת את נסיבות השוק של מחירי מקרקעין המטפסים. מכל מקום, יש לשים לב למשמעות פסק דין זה, אשר בפועל עשויה להרים את הנטל על תובע המבקש להגיש סעד זמני ועשוי להיות נדרש להפקיד סכומים משמעותיים כבטוחה.

24 יולי 2011

על פרומו לכתבה המוגנת מתביעת לשון הרע לשקף בצורה סבירה את הכתבה

בפרומו (קדימון) לתכנית "שומר מסך" היה שימוש במונח "עוקץ" לשם תיאור התנהלותו של התובע, תוך פרסום ציטוטים נבחרים אשר נאמרו על ידו. התובע טען כי הפרומו (להבדיל מהתכנית עצמה, אשר בה לא עסקה התביעה) היווה הוצאת לשון הרע. בית המשפט קבע, כי על פרומו לשקף בצורה סבירה את התוכן הנאמר בתכנית, ובמקהר זה כך היה; בנוסף, יש בפרסום התנהלותו של המשיב משום "עניין ציבורי" החוסה תחת הגנת חוק איסור לשון הרע; עוד, קבע בית המשפט כי המערערים פעלו בתום לב, במיוחד כאשר ניסו להשיג את תגובתו של המשיב לתוכן הכתבה; לבסוף, נפסק כי בנסיבות המקרה, פרסום הפרומו מהווה תמצית לגיטימית של הכתבה הצפויה ויש בכך משום הבעת דעת לגיטימית הזוכה אף היא להגנת החוק.