בית המשפט המחוזי דן בשאלתה אחריות בעל אתר אינטרנט להפרת זכויות יוצרים על ידי באתר והוכנסו אליו על ידי גולשיו, כאשר קישורים אלה מפנים לאתרים המפרים זכויות יוצרים.
בית המשפט המחוזי קבע, כי על מנת לקבוע כי קיימת הפרה תורמת של בעל האתר צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים: קיומה בפועל של הפרה; מודעות בפועל של בעל האתר להפרה ותרומה ממשית לביצוע ההפרה. בעניין זה נקבע, כי בעוד שהתנאי הראשון מתקיים, שני הגורמים האחרים אינם מתקיימים: ראשית, נדרשת ידיעה בפועל ובעל האתר אינו אמור לנטר כל הודעה והודעה על מנת לוודא אם מדובר בלינק לאתר מפר אם לאו, זוהי אחריות של בעל זכויות היוצרים ולא של בעל האתר (שרק נדרש להסיר לינקים מפרים אם קיבל על כך הודעה במסגרת נוהל "הודעה והסרה"); שנית, לא היתה לבעל האתר תרומה ממשית להפרה משום שאין די בהעלאת לינק על ידי מאן דהוא כדי לקבוע שההפרה נעשתה על ידי האתר (להבדיל מהפנייה ישירה אל עותק מפר של יצירה).
עוד נקבע, כי אין להחיל את החריגים לכלל ההפרה התורמת, קרי, חריגים אשר מכוחם ניתן להחיל אחריות עקיפה על בעל האתר גם בהיעדר התנאים האמורים. חריגים אלה הם: "חריג העידוד" – ככל שהאתר מעודד באופן אקטיבי הצבת לינקים לאתרים מפרים; או "פורום פסול" - אם האתר כולו מכיל קישורים לאתרים מפרים בבחינת "מדריך להפרה לזכויות יוצרים".