בעל ביקש לאכוף "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין" שנחתם ואושר על ידי בית המשפט אך האישה טענה כי ההסכם נכפה עליה ובעת חתימתו הוסתרו ממנה נתונים על היקף הנכסים.
בית המשפט קיבל את הבקשה וביטל את ההסכם בשל פגמים בכריתתו. מי שהתקשר בהסכם עקב טעות שהוטעה על ידי הצד השני וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה רשאי לבטל את החוזה. מי שנכנס להסכם תוך ניצול מצוקתו, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו על ידי הצד השני ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל נחשב כמי שנכנס להסכם כתוצאה מעושק ורשאי אף הוא לבטל את ההסכם. הסכם ממון או גירושין מאושר רק לאחר שבית המשפט שוכנע כי מדובר בהסכם הנעשה מתוך רצון חופשי של הצדדים והבנתם את השלכות ההסכם, אולם האישור לא מונע מאחד הצדדים לטעון מאוחר יותר לפגם בכריתתו. כאן, הבעל ניצל את האישה שלא עבדה והייתה תלויה בו כלכלית ורגשית והחתים אותה על ההסכם מבלי לדווח על נכסיו האמיתיים ובפועל נישל אותה מזכויותיה באופן קיצוני. לכן, על אף שההסכם אושר בבית המשפט, ברור שלא היה לאישה רצון חופשי ושהיא לא הבינה את השלכות ההסכם ולכן הוא בטל מחמת הטעיה ועושק.