יש להרים נטל ראיה כבד ביותר להוכחת ניגוד עניינים של בורר לשם ביטול פסק הבורר

בית משפט המחוזי דחה לאחרונה בקשה לביטול פסק בוררות בקובעו, כי הטענה בדבר ניגוד עניינים הינה בבחינת אמתלה בלבד לביטול פסק הבורר ושימוש פסול וחסר תום לב בעילות הפסלות. במקרה דנן, ביקשה המבקשת לבטל את פסק הבוררות בשל לטענתה, הסתודדויות המשיבה עם הבורר בישיבות הבוררות וכן העובדה שהמשיבה שילמה את שכר הטרחה לבורר, מלמדים על "קשר טוב" בינה לבין הבורר.
בית המשפט קבע, כי ממסמכי הבוררות עולה כי בהליך הבוררות ניתנו לשני הצדדים הזדמנויות להשמיע טענותיהם, להביא ראיותיהם ולחקור עדים כאשר בתום הליך הבוררות ניתן פסק בוררות מנומק. עוד קבע בית המשפט, כי הטענה בדבר הסתודדות הבורר נטענה בסתמיות מבלי שניתן לעמוד על אמיתותה, משמעותה או השלכותיה וכי הטענה שהמשיבה שילמה את שכר הטרחה לבורר, מוטב אילו לא נטענה כאשר מובן, כי תשלום שכר הבורר לא מלמד על כל קשר בעייתי בין הבורר למשיבה. לעומת זאת, אי תשלום שכר הטרחה מצדה של המבקשת מלמד על חוסר תום ליבה בניהול הליך הבוררות ועל חוסר כבוד כלפי הליך הבוררות ופסק הבוררות. חוסר תום ליבה של המבקשת נלמד גם מהעלאת הטענה בדבר ניגוד עניינים של הבורר בדיעבד, לאחר שניתן פסק הבוררות ולאחר שבקשת הביטול כבר הוגשה בהתבסס על טענות בדבר פגיעה בכללי הצדק הטבעי, טענות שהינן חסרות כל אחיזה במסמכי הבוררות. בית המשפט מסכם וקובע, כי ביטולו של פסק בורר הוא סנקציה חמורה, שההצדקה לנקיטתה חייבת לעלות מן החומר באופן ברור וחד משמעי.